אבי כהן סקלי
בשירות האומה
כמה פעמים לאורך הפרשה מציינת התורה שהבגדים נעשים בין היתר "לכבוד ולתפארת", אבל תכליתם של בגדי הכהן הגדול ושל בגדי שאר הכהנים עמוקה הרבה יותר.
אבי כהן סקלי, נולד בשנת 1979, נשוי לרינת ולהם שישה ילדים. גדל, למד ומתגורר כיום בבית שמש. נכנס לשירות הציבורי בשנת 2005 ובמסגרתו מילא שני תפקידי מנכ"ל משרד ממשלתי – מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת ומנכ"ל משרד שוויון חברתי.
בין היתר שימש גם כראש מנהל אזורי תעשיה, כראש אגף בכיר לפיתוח כלכלי בחברה הבדואית בדרום, יועץ כלכלי בלשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר.
בתפקידיו השונים היה אמון על קידום ופיתוח של סוגיות ציבוריות משמעותיות : טיפול באזרחים ותיקים עצמאיים בגלי הקורונה הראשונים, פיתוחה הכלכלי של מזרח ירושלים, פיתוח כלכלי-חברתי של החברה הערבית, העצמה דיגיטלית וטכנולוגית לרשויות מקומיות, הקמה של רשות הצעירים בישראל והקמתם של עשרות מרכזי צעירים ועוד סוגיות רבות.
במקביל לתפקידיו, הינו סגן אלוף במילואים, משרת באוגדת איו"ש ובוגר תוכניות מנהיגות שונות כמו: תוכנית "מעוז" ותוכנית "עתידים".
כמה פעמים לאורך הפרשה מציינת התורה שהבגדים נעשים בין היתר "לכבוד ולתפארת", אבל תכליתם של בגדי הכהן הגדול ושל בגדי שאר הכהנים עמוקה הרבה יותר.
מה תכליתם של הפעמונים על מעילו של הכהן הגדול? מדוע דווקא בבגד זה מציינת התורה "והיה על אהרון לשרת" – וכי יתר הבגדים אין תכליתם שירותו של הכהן הגדול בקודש?
יכולתו של הכהן הגדול לקבל נבואה בעת עבודתו מבוססת על אחדותם של בני ישראל על ליבו ועל כתפיו. לא על חלק מהשבטים, ובטח לא על שבט אחד שמחליט על כולם.
בתיאור ההכנה של הכלי המרכזי ביותר במשכן, הכלי היחיד אשר שוכן בקודש הקודשים ואשר עליו נחה השכינה, מבקשת התורה ללמד אותנו מוסר.
דיבורו של הקב"ה מעל הארון מגיעה מכוח העדות המוסתרת בתוך הארון. עדות שכלפי חוץ אף אחד בכלל לא רואה אותה, אך מבלי קיומה אין שכינה.
פרשת תרומה פותחת רצף פרשות העוסקות בבניין המשכן וכליו ולפרטי הכנתם. הכלי המקודש ביותר, הוא ארון הברית – ארון הקודש.
החמלה על כבוד הבריות, לצד הענישה החד משמעית לכל מי שעושה מעשה שאינו ראוי, עוברת כחוט השני לאורך כל הפרשה. חמלה אין משמעותה ויתור, משמעה שמירה מינימלית על כבוד הבריות,
מי הם "אנשי קודש"? ומה הקשר בין הציווי להיות "אנשי קודש" ובין איסור אכילת בשר טרפה והחובה לזרוק אותו דווקא לכלבים?
למה התורה לא מצווה עלינו "אל תדבר דבר שקר"? למה מצווה התורה 'רק'- מדבר שקר תרחק, ומה בעצם הקשר בין דבר שקר להריגת צדיק ונקי?
יתרו מייעץ למשה למנות שופטים, אך גם מדייק את תפקידו: "והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת". רבנו בחיי והמלבי"ם מלמדים שהנהגה אינה רק חלוקת משימות, אלא הוראת הדרך שממנה צומחים
יתרו מונה ארבע תכונות הנדרשות מן השופטים, אך משה בוחר "אנשי חיל" בלבד. בעל "מי השילוח" מסביר מדוע: אנשי חיל הם מי שיודעים שמצד עצמם אין להם כוח לעשות דבר.
מדוע מעמד הר סיני, מעמד כה יסודי וגדול, אינו פותח את התורה כולה או מופיע מיד לאחר בריאת העולם? האם למקומו כאן ישנה משמעות נוספת על זו הכרונולוגית?
