אבי כהן סקלי
שלום יהיה לי?
פרשיות "ניצבים-וילך" מכניסות אותנו לעיצומה של הברית בין עם ישראל לקב"ה. ברית נצחית שיש בה עליות ומורדות ביחסים בין עם ישראל לקב"ה. משה מבין את המורכבות הקיימת ביחסים שבן בני
פרשיות "ניצבים-וילך" מכניסות אותנו לעיצומה של הברית בין עם ישראל לקב"ה. ברית נצחית שיש בה עליות ומורדות ביחסים בין עם ישראל לקב"ה. משה מבין את המורכבות הקיימת ביחסים שבן בני
נותן הקב"ה בחירה לעם ישראל בין החיים והטוב ובין המוות והרע. בעל הכלי יקר מסביר שהחיים והטוב אינם רק אפשרות הבחירה, אלא הם מהות החיים.
אומר משה לבני ישראל שמצוות התורה קרובים אליהם: בפיך ובלבבך לעשותו, והרב בכור שור לומד מכך לא רק על היכולת לקיום המצווה אלא גם לגבי מהו הקיום השלם.
עיקרה של פרשת ניצבים היא הברית שכורת משה רבנו בין בני ישראל לבין הקב"ה וכיאה לכל סוג של ברית הלב משחק בה תפקיד משמעותי מאוד.
מדוע התשובה כה קרובה אלינו? משום שהיא ביסודה תלויה בנו. התשובה אינה דורשת מאתנו להפוך למה שאיננו. היא גילוי של טבענו העצמי, ולכן היא תמיד אפשרית, ומבחינה מסוימת גם מוכרחת.
בתחילת הדרך נראים פרויקטים מורכבים כבלתי אפשריים, והשינוי מתרחש כשמתחילים להאמין שאפשר לבצעם. על הפסוק "לא בשמים היא": הדבר קרוב אליך מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו.
כולם ניצבים ועומדים בברית שנכרתת בין הקב"ה לעם ישראל, שנכרתת עם כניסת בני ישראל לארץ. כולם באותו מעמד בדיוק, אין ראש ואין זנב, אין שופט ואין נשפט, אין עשיר ואין
מה מביא יהודי מצליח בקייפטאון להשקיע את מרצו, זמנו וכספו במאבק למען מדינת ישראל? על הערבות ההדדית בעם ישראל, לאור פרשת נצבים.
הנסתרת לה' אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד עולם. כיצד מבין הרמב"ן את משמעות הפסוק ומה יש בו ללמדנו?
פרשת נצבים, הנקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה, עוסקת בברית שבין הקב"ה וישראל, בתשובה ובבחירה החופשית. נעיין בפסוק "הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו".
