פרשת תזריע

על הפרשה

פרשת תזריע היא הפרשה העשרים ושבע בתורה, והרביעית בספר ויקרא. היא פותחת בדיני היולדת: ימי הטומאה, מילת הבן ביום השמיני, ימי הטהרה והקרבן שהיא מביאה. רוב הפרשה עוסק בנגעי הצרעת בגוף האדם: שאת, ספחת ובהרת, נגע במקום שחין ומכווה, ונתק בראש ובזקן. הכהן הוא שרואה את הנגע, מסגיר, מטמא ומטהר. המצורע יושב בדד מחוץ למחנה וקורא "טמא טמא". הפרשה מסתיימת בדיני צרעת הבגד: בצמר, בפשתים ובעור. לצד הדינים עולות שאלות שמעסיקות את הפרשנים מדור לדור: מדוע היולדת מביאה קרבן, האם הצרעת היא מחלה טבעית או אות מן השמים, ומדוע המצורע יושב בדד. בעמוד זה ריכזנו עבורכם את מאמרי הפרשה, סקירה של תוכנה ושל ההפטרה, ורעיונות לדיון סביב שולחן השבת.

מאמרים ורעיונות לפרשת תזריע

להכיר את פרשת תזריע

שם הפרשה

תזריע. הפרשה הרביעית בספר ויקרא והעשרים ושבע בתורה כולה. הפרשה קרויה על שם המילה שבפסוק השני שלה: "אשה כי תזריע וילדה זכר" (ויקרא, י"ב, ב').

ברוב השנים הפרשה נקראת יחד עם פרשת מצורע, סמוך לראש חודש אייר. בשנים מעוברות היא נקראת לבדה, סמוך לראש חודש ניסן.

פסוקים

י"ב, א' – י"ג, נ"ט. סך הכול 67 פסוקים.

חלוקה פנימית

  • י"ב, א' – י"ב, ח': דיני היולדת: ימי הטומאה, המילה ביום השמיני, ימי הטהרה והקרבן.
  • י"ג, א' – י"ג, ח': נגעי עור הבשר: שאת, ספחת ובהרת. ראיית הכהן, סימני הטומאה, ההסגר והפשיון.
  • י"ג, ט' – י"ג, י"ז: צרעת נושנת ומחית בשר חי, וצרעת שפרחה וכיסתה את כל הגוף.
  • י"ג, י"ח – י"ג, כ"ג: נגע במקום שחין שנרפא.
  • י"ג, כ"ד – י"ג, כ"ח: נגע במקום מכוות אש.
  • י"ג, כ"ט – י"ג, ל"ז: נתק, נגע בראש או בזקן.
  • י"ג, ל"ח – י"ג, ל"ט: בהק, בהרות כהות לבנות, שהוא טהור.
  • י"ג, מ' – י"ג, מ"ד: קרחת וגבחת, ונגע לבן אדמדם שבהן.
  • י"ג, מ"ה – י"ג, מ"ו: הנהגת המצורע וישיבתו מחוץ למחנה.
  • י"ג, מ"ז – י"ג, נ"ט: צרעת הבגד: בצמר, בפשתים, בשתי, בערב ובעור.

הפטרת תזריע

ההפטרה לפי המנהגים:

  • אשכנזים: מלכים ב', ד', מ"ב – ה', י"ט. פותחת: "ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים". מסיימת: "ויאמר לו לך לשלום וילך מאתו כברת ארץ".
  • ספרדים: מלכים ב', ד', מ"ב – ה', י"ט (אותו טווח).

הערה: במקורות שנבדקו מופיע לפרשה טווח אחד, בלי הבדל בין אשכנזים לספרדים. כשהפרשה חלה בשבת החודש מפטירים בהפטרת שבת החודש, וכשתזריע ומצורע מחוברות מפטירים בהפטרת מצורע (מלכים ב', ז', ג' – כ').

הקשר לפרשה: רוב הפרשה עוסק בדיני הצרעת, ועיקר ההפטרה הוא סיפור נעמן שר צבא מלך ארם, שהיה "גבור חיל מצרע" (מלכים ב', ה', א'). אלישע שולח אותו לרחוץ בירדן שבע פעמים, "וישב בשרו כבשר נער קטן ויטהר" (מלכים ב', ה', י"ד).

נושאים עיקריים בפרשת תזריע

  • טומאת היולדת בלידת זכר ובלידת נקבה.
  • מילה ביום השמיני.
  • ימי הטהרה של היולדת.
  • קרבן היולדת, וקרבן מי שאין ידה משגת.
  • הנגעים בעור הבשר: שאת, ספחת ובהרת.
  • תפקיד הכהן: לראות את הנגע, להסגיר, לטמא ולטהר.
  • סימני הטומאה: שער לבן, מחית בשר חי ופשיון.
  • צרעת שכיסתה את כל הגוף: "כלו הפך לבן טהור הוא".
  • נגע במקום שחין ובמקום מכווה.
  • נתק בראש ובזקן, ושער צהוב דק.
  • בהק, קרחת וגבחת.
  • הנהגת המצורע: "בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע".
  • "בדד ישב מחוץ למחנה מושבו".
  • צרעת הבגד: כיבוס, הסגר, קריעה ושריפה.

רעיונות לדיון בפרשת תזריע

א. מדוע דיני טומאת האדם נכתבו אחרי דיני בעלי החיים?

ב. מה פירוש הלשון "אשה כי תזריע"?

ג. מדוע היולדת מביאה קרבן?

ד. מה מלמד קרבן היולדת שאין ידה משגת?

ה. מדוע נזכרה מצוות המילה בתוך דיני היולדת?

ו. מדוע דווקא הכהן קובע אם הנגע טמא או טהור?

ז. האם הצרעת היא מחלה טבעית או אות מן השמים?

ח. כיצד לומדים את פרשיות הנגעים: לפי הפשט או לפי מדרש חכמים?

ט. מדוע אין רואים את הנגעים בכל יום?

י. מדוע בגדי המצורע פרומים וראשו פרוע, ומדוע הוא קורא "טמא טמא"?

י"א. מדוע המצורע יושב בדד מחוץ למחנה?

י"ב. מה מלמדת צרעת הבגד?

י"ג. מה הקשר בין סיפור נעמן שבהפטרה לבין הפרשה?

פרשת תזריע לקריאה

עיונים בפרשת תזריע מתוך מדורי פרשת השבוע

עיונים בפרשנות בעל הכלי יקר על התורה.

כלי יקר

כולו הפך לבן

התורה מלמדת שכאשר יש נגע צרעת באחד האיברים הוא מטמא, ולעומת זאת כאשר הצרעת התפשטה על כל גופו של האדם – הוא טהור, כיצד ניתן להסביר זאת?

שיעורים ומאמרים המציגים מגוון דעות ורעיונות סביב נושא אחד.

מוטי מלכא

וביום השמיני

מהי הסיבה שציוותה התורה על מצוות המילה דווקא ביום השמיני? נעיין בדברי הבכור שור ההולך בעקבות הגמרא ומוצא מסר אנושי בציווי.

מעולם המדרש

רעיונות מעולם המדרשים וחז"ל.

כלי יקר

כולו הפך לבן

התורה מלמדת שכאשר יש נגע צרעת באחד האיברים הוא מטמא, ולעומת זאת כאשר הצרעת התפשטה על כל גופו של האדם – הוא טהור, כיצד ניתן להסביר זאת?

כל המאמרים באתר בנושא פרשת תזריע
פרשת תזריע

ונתתי נגע צרעת, בבית ארץ אחזתכם

נגעי הצרעת, ובכללם צרעת הבית, אינם דבר טבעי אלא אות ופלא אלוקיים שנועדו להרחיק את האדם מן החטא. אם כך, מדוע מציינת התורה "כי תבואו אל ארץ כנען… ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם"? מה עניינו בארץ ישראל דווקא?

פרשת תזריע

קריאת התורה – פרשת תזריע

פרויקט הקריאה בתורה הוא חגיגה אמיתית של מורשת, מסורת ודיוק בלשון הקודש. הקריאה בתורה היא לא רק מצווה, אלא גם חוויה שמחברת אותנו לשורשים העמוקים של העם היהודי. כאן תוכלו להאזין לקריאת פרשת תזריע בשני נוסחים – הנוסח הירושלמי והנוסח המרוקאי – ולהיחשף ליופייה של המסורת שהועברה מדור לדור.

פרשה בדקה

לשמור על הפה

הצרעת מלמדת את החוטא לשמור על לשונו, לדעת שלא כל דבר צריך לשתף ולהעביר. ואנו צריכים ללמוד גם כן, ובמיוחד היום, שלא לשתף ולא להעביר כל דבר ששומעים.

פרשת תזריע

וטהר את הנגע

מצווה התורה שכאשר האדם כולו מלא בנגע הצרעת מראשו ועד רגליו וללא שנראה בו אף חלק בריא – הוא טהור, ואילו כאשר מופיעה התחלה של ריפוי, מופיע חלק ללא צרעת- אז הוא הופך טמא, מדוע?

פרשת תזריע

לידה כהיפרדות

ההיפרדות שהחלה בלידה אינה נגמרת שם; למעשה, היא ממשיכה כל החיים, וככל שאנו גדלים כך אנו מבקשים יותר ויותר עצמאות.

פרשת תזריע

וביום השמיני

מהי הסיבה שציוותה התורה על מצוות המילה דווקא ביום השמיני? נעיין בדברי הבכור שור ההולך בעקבות הגמרא ומוצא מסר אנושי בציווי.

פרשת תזריע

כולו הפך לבן

התורה מלמדת שכאשר יש נגע צרעת באחד האיברים הוא מטמא, ולעומת זאת כאשר הצרעת התפשטה על כל גופו של האדם – הוא טהור, כיצד ניתן להסביר זאת?

פרשת תזריע

והובא אל הכהן

חכמים זיהו שהמביא לצרעת הו פגיעה בחברה על ידי מעשים שעשה המצורע, מה שמעלה את השאלה: אם זה המצב אז מדוע הוא עומד מול הכהן ולא מול השופט?

פרשת תזריע

צרעת העור והבשר

בפרשת תזריע אנו לומדים על נגע הצרעת. ננסה לעמוד על מהותה של הצרעת, בדגש על צרעת העור והבשר, וללמוד על הדינים המיוחדים לה.

פרשת תזריע

מילה של תיקון

מצוות ברית המילה היא אחת המצוות שעם ישראל, לאורך כל הדורות, מסר את נפשו עליהן. נעיין בציווי על כך המופיע בפרשה ועל המשמעויות העולות ממנו.

פרשת תזריע

טמא אני

מי שביקש לקרוא על אדם אחר "טמא" ולטנף את שמו הטוב, סופו שהוא עצמו יידרש לשבת בודד מחוץ למחנה ישראל ולקרוא על עצמו: אני הטמא, אני ולא אחר.

פרשת תזריע

נגע הנתק

אף שישנם סוגים שונים של נגעי צרעת ולכל אחד מהם דיניו המיוחדים, נגע אחד זכה לשם מיוחד והוא נגע הנתק. מה המיוחד בנגע זה? על כך בדברים הבאים.

פרשת תזריע

במה עוסקת פרשת תזריע?

פרשת תזריע עוסקת בסוגים שונים של טומאות: טומאת יולדת וטומאת צרעת לסוגיה.

נושאי פרשת תזריע:

פרק י"ב, א' – ה': טומאת היולדת

התורה מצווה על טומאת היולדת – לאחר הלידה נטמאת היולדת לתקופה של שבוע (בלידת תינוק זכר) או שבועיים (בלידת תינוקת נקבה).

לאחר תקופה ראשונה זו, מתחילה תקופה שנייה שנקראת ימי טהרה, שנמשכת 33 ימים בלידת זכר ו 66 ימים בלידת נקבה.

לאחר סיום התקופה השנייה מביאה האישה קרבן חטאת.

פרק י"ג: נגעי צרעת

מהתורה למדנו על שלושה סוגי נגעי צרעת:

  • צרעת האדם.
  • צרעת הבגד.
  • צרעת הבית (נושא זה אינו נידון בפרשה אלא בספר ויקרא, י"ד, ל"ד – נ"ג).

נגעי האדם מתחלקים גם הם לשלושה סוגים:

  • נגעי עור ובשר.
  • נגעי שחין ומכווה.
  • נגעי ראש וזקן.

עוד לימדה אותנו התורה שהנגע המופיע הוא כתם לבן המופיע בעורו של האדם, ובנוסף הנגע צריך תנאי אחד לפחות בכדי לטמא את האדם :

  • שער לבן.
  • מחיה- בשר חי בנגע.
  • פסיון- התרחבות של הנגע.

מושג נוסף הקשור בפרשה הוא בוהק– הכוונה היא לנגע שאינו עומד בתנאי של לובן הנגע ולכן אינו מטמא.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן.

רעיונות לדיון בפרשת שמיני:

  • מה היה חטאם של נדב ואביהו? האם הוזהרו על כך?
  • מדוע מצווה התורה על שמירה ממאכלות אסורים? האם יש משהו פגום בבעלי חיים אלו או שזהו ציווי שאין לו טעם?

מקורות נוספים לעיון בפרשת שמיני: