הדף היומי הוא שיטה של לימוד שיטתי של התלמוד הבבלי, בקצב של דף גמרא אחד ליום. שיטה זו מאפשרת למאות אלפי יהודים ברחבי העולם ללמוד את כל הש"ס הבבלי במחזוריות של כשבע שנים ומחצה, ובסיום כל מחזור נחגג אירוע המוני וקהילתי. רעיון הדף היומי נחשב לאבן דרך משמעותית בעולם הלימוד התורני, ויש לו חשיבות רבה בחיבור קהילות יהודיות ברחבי העולם ובשימור לימוד התורה שבעל פה.
הרקע לרעיון הדף היומי נעוץ בתחילת המאה ה-20, כאשר הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין הגה את הרעיון. ישנם מקורות המציינים כי הרב משה מנחם שפיבק פרסם רעיון דומה עוד בשנת תרפ"א, אך יוזמתו לא זכתה לתהודה ציבורית רחבה עד להכרזתו של הרב שפירא.
המפעל החל לאחר שהרב שפירא נועץ בגדולי הדור דאז, בהם החפץ חיים והאמרי אמת מגור, אשר הביעו את תמיכתם וברכתם ליוזמה. החפץ חיים אף כינה את הרב שפירא "רב הדף היומי".
ההכרזה הרשמית על רעיון הדף היומי הייתה ביום ט' באלול תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), במהלך הכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל בפולין. הרעיון התקבל בהתלהבות רבה, והוחלט להתחיל את הלימוד בראש השנה, א' בתשרי תרפ"ד (11 בספטמבר 1923).
למרות ההתלהבות הראשונית, היה חשש גדול מפני גודל המחויבות והרציפות הנדרשת בלימוד הדף היומי. נקודת מפנה משמעותית הייתה כאשר האדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי אלתר, הכריז באותו ראש השנה: "אני הולך ללמוד דף יומי". הכרזה זו שכנעה רבים מחסידיו ואחריהם את שאר הציבור להצטרף ליוזמה.
מאז ההכרזה, התפשט לימוד הדף היומי בקרב עשרות אלפי יהודים בכל תפוצות תבל. אלפי שיעורים יומיים מתקיימים ברחבי העולם, ובסיום כל מחזור לימוד נערכים אירועי סיום הש"ס המוניים. עד כה נחגגו סיומים של 13 מחזורי לימוד הדף היומי, והמחזור ה-14 החל ביום ח' בטבת תש"ף.
עם השנים, קמו ארגונים רבים שמסייעים ללומדי הדף היומי. ארגון "מאורות הדף היומי" של חסידות סוכטשוב מעודד, מחזק ומסייע ללימוד על ידי אספקת חוברות עזר, שיעורים ועלונים שבועיים. "מאורות הדף היומי" גם מוציאים גמרות חדשות עם איורים צבעוניים, לימוד הלכה יומי ועוד. ארגון "דרשו" מחזק את הלימוד בעיקר בקרב תלמידי הישיבות ומקיים מבחנים חודשיים על הנלמד. קיימים גם אתרים ופלטפורמות דיגיטליות רבות, כמו "פרויקט בר-פפא" ו"גמרא נוחה", המציעים גמרא בצורה דינמית עם פירושים. "פורטל הדף היומי" משמש כבמה מרכזית לכל הפרסומים השונים בנושאי דף יומי. אמצעים טכנולוגיים נוספים כמו שיעורים מוקלטים בטלפון ("קול הדף", "קול הלשון") ובאינטרנט (אתר הידברות ועוד) מאפשרים לימוד נגיש לכל אחד ובכל מקום.
לחשיבותו של הדף היומי בעולם הלימוד היהודי יתרונות רבים:
למרות היתרונות הרבים, היו גם התנגדויות לשיטת לימוד זו. אחת הטענות היא כי לימוד של שעה ביום ללא חזרה מעמיקה אינו מספיק ועלול לגרום לזניחת לימוד ההלכה. כמו כן, נטען כי קצב הלימוד המהיר אינו מאפשר העמקה והבנה יסודית. היו קהילות שנמנעו מלימוד הדף היומי גם בשל זיקתו לאגודת ישראל. כפתרון לחלק מהחסרונות, קיימות מסגרות של "כוללי ש"ס" בהם נלמד הדף היומי במשך כל היום, וכן יוזמות כמו "דף הקהילה" בחסידות תולדות אברהם יצחק, המשלבות חזרה על הנלמד.
סיום מחזור הלימוד של הדף היומי נחגג באירועים מרכזיים ("סיומי הש"ס"). הסיום הראשון נערך בשנת תרצ"א בישיבת חכמי לובלין בראשות הרב מאיר שפירא. מאז הסיום השני נהוג לערוך תפילת "קל מלא רחמים" לעילוי נשמת הרב שפירא. אירועים אלו משמשים גם כהזדמנות לחזק את לימוד הדף היומי ולצרף לומדים חדשים.
הצלחת מפעל הדף היומי היוותה השראה ליוזמות לימוד יומיות נוספות בספרי יסוד נוספים ביהדות. ביניהן ניתן למנות את הדף היומי בתלמוד הירושלמי, הרמב"ם היומי, משנה יומית והלכה יומית ("דף היומי בהלכה" של ארגון דרשו, המתמקד בלימוד משנה ברורה).
לסיכום, הדף היומי הוא מפעל לימוד תורה ייחודי ומשמעותי ביותר בעולם היהודי. הוא יצר מסגרת לימוד עולמית המאחדת יהודים מרקעים שונים סביב לימוד התלמוד הבבלי. למרות הביקורות, אין ספק כי הדף היומי תרם רבות להפצת לימוד התורה, להעמקת הקשר למסורת היהודית וליצירת תחושת קהילה גלובלית של לומדי תורה.
הדף היומי , המפעל הגדול שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, מבנה לכל יהודי שרוצה בכך לסיים את הש"ס כולו פעם ב 7.5 שנים. אנו מזמינים אתכם לקחת חלק בלימוד הדף היומי בעזרת שיעוריו של יוני גוטמן. השיעורים מועברים בלשון קלה, בליווי הסברים ואיורים ובמסגרת זמן של כ- 20 דקות.
**הלימוד מוקדש לעילוי נשמת אלימלך צבי (צביקה) גוטמן**
