
נוח לך ליתן זמם על פיך ולא לפסוק
בפרשת "וישלח" הקב"ה מלמד אותנו, באמצעות יעקב אבינו, את החשיבות הרבה בקיומן של הבטחות ושל אמירות. גם אם הן נאמרות בשעות שאינן רגילות ובאירועים מאתגרים, עלינו לקיים אותן ולא לוותר.

בפרשת "וישלח" הקב"ה מלמד אותנו, באמצעות יעקב אבינו, את החשיבות הרבה בקיומן של הבטחות ושל אמירות. גם אם הן נאמרות בשעות שאינן רגילות ובאירועים מאתגרים, עלינו לקיים אותן ולא לוותר.

יעקב יוצא מבית הוריו בפחד ובעצב, ולמעשה אין זו יציאה כי אם בריחה. אולם לאחר חלום הסולם מתארת התורה את הליכתו כהליכה קלה ושמחה: "וישא יעקב רגליו". מה השתנה? ההבטחה

רחל רוצה בילדים, היא מבקשת זאת מיעקב וכאשר היא רואה שאינה יולדת – היא נותנת ליעקב את אמתה. בעל הכלי יקר מסביר כיצד נתינה זו הביאה לכך שזכתה לבסוף בזרע.

לאה קוראת לבנה הרביעי יהודה ואומרת: "הפעם אודה את ה'". חז"ל אומרים שעד לאה לא היה אדם שהודה לקב"ה. המאמר מסביר, בעקבות המדרש וה"כתב סופר", שחידושה של לאה הוא ההודאה

התורה מציינת שיעקב אהב את רחל מלאה, אך האם כוונת הדברים היא להשוות בין כמות האהבה שחש יעקב כלפי כל אחת מנשותיו? לא כך מבין זאת בעל הכלי יקר.

בנדרו בבית אל מבקש יעקב "לחם לאכול ובגד ללבוש". לפי המדרש, הקב"ה השיב לו על כל בקשותיו מלבד הפרנסה. המאמר מביא שלושה הסברים לכך, ועמם את דברי רבי אליעזר לעקילס

יעקב מתעורר מחלום הסולם ואומר: "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי". האם לא ידע שהמקום קדוש? רש"י, ספורנו, הכתב והקבלה, הנצי"ב ואור החיים מציעים הסברים שונים, ומהם עולה

לבן עורך משתה לכל אנשי המקום לפני שהוא נותן ליעקב את לאה במקום רחל, ואינו עורך משתה בנישואי רחל. הפרשנים והמדרש מסבירים שהמשתה לא היה חגיגת חתונה תמימה, אלא כיסוי

המפגש בין יעקב ולבן הביא את חכמים לבחון את התנהלות יעקב וללמוד ממנה לגבי צורת ההתנהגות והיחסים שבין אדם לחברו.

יעקב יוצא מבית הוריו ויוצא מבית לבן, וחכמים השוו בין היציאות ולימדו על אופי האדם.

בניו של לבן טוענים כנגד יעקב על כך שעשה את הונו על חשבון אביהם, אולם האם באמת כך היה?

איך מבטאים את הכ"ף ב"ברכות השחר", ב"ברכות הנהנין" וב"ברכת המזון"? ברכות יעקב לבניו ודוגמאות מקראיות נוספות מספקות הזדמנות לחדד ולהבדיל.