
בקשו אחוזה בארץ לא להם
"היאחזות" בארץ נכרייה היא מצב שבו מצדיקים את המעשים ואת הדרכים, לא מפני שהם נכונים ואמיתיים, אלא מפני שהם נוחים מבחינת כלכלה ורווחה.

"היאחזות" בארץ נכרייה היא מצב שבו מצדיקים את המעשים ואת הדרכים, לא מפני שהם נכונים ואמיתיים, אלא מפני שהם נוחים מבחינת כלכלה ורווחה.

יעקב 'חתום' על התחלת הגלות של בני ישראל במצרים. בכל ליל סדר מזכירים ששבעים נפש ירדו בני ישראל למצרים ושם הכול התחיל, אלו הם הנפשות של יעקב ובניו.

כל הבירורים והמחלוקות בין שבטים וקבוצות אמנם נצרכים, אבל רק כאשר הבסיס לדברים הוא אחדות. אחדות שתוביל להשראת שכינתו של הקב"ה בעם ישראל.

כיצד מתמודד יוסף עם בהלת האחים כאשר הוא מתגלה אליהם? הרב בכור שור מוצא שתי דרכים שבהן מרגיע יוסף את בהלת האחים, אך ללא הסרת אחריות.

התורה מספרת שמשפחת יעקב יורדת למצרים ומדגישה: "כל הנפש לבית יעקב", נפש בלשון יחיד. נראה מה לומד בעל הכלי יקר מהדגשה זו.


מדוע מדגישה התורה שהאח שהושם במאסר הוא שמעון? האם יש בכך ללמד אותנו משהו? עיון בדברי הרב בכור שור מלמד על הכרת הטוב שהיה בכך.

יוסף עולה בתוך רגעים מבית האסורים אל ארמון פרעה, ומעז לייעץ למלך אף שלא נתבקש. מאין הכוח לכך? המאמר רואה בגבורה כזו גילוי אלוקי, כגבורת החשמונאים, וכדברי הרמב"ם על דרגת

פרעה ממנה את יוסף למשנה למלך לאחר שיחה קצרה ואומר: "רק הכסא אגדל ממך". מה שכנע אותו, ומה פשר האמירה? עיון בדברי המפרשים, ובהבחנת הרש"ר הירש בין "כסא" ל"כסה".

ראובן מציע ליעקב "את שני בני תמית" ונענה בסירוב, ואילו יהודה אומר "אנכי אערבנו" ויעקב מסכים. המאמר עומד על ההבדלים ביניהם: אחריות אישית, ערבות שהוכחה בעבר, והידיעה מתי לדבר ומתי

מה משמעות התיאור 'והוא נער'? האם התורה מתארת במילים אלו את גילו של יוסף או שיש כאן תיאור של מעשיו?

התורה אינה מסתירה את מעשיהם הפחות טובים של גדולי עולם. גם שבטי ישראל מתמודדים עם קנאות, תאוות, כעסים וכיוצא בזה והתורה פורשת את הדברים בפנינו ובכך מציגה את הפן האנושי