דביר פוראטי
קריאת התורה – פרשת דברים
פרויקט הקריאה בתורה הוא חגיגה אמיתית של מורשת, מסורת ודיוק בלשון הקודש. הקריאה בתורה היא לא רק מצווה, אלא גם חוויה שמחברת אותנו לשורשים העמוקים של העם היהודי. כאן תוכלו
פרויקט הקריאה בתורה הוא חגיגה אמיתית של מורשת, מסורת ודיוק בלשון הקודש. הקריאה בתורה היא לא רק מצווה, אלא גם חוויה שמחברת אותנו לשורשים העמוקים של העם היהודי. כאן תוכלו
כי יקום בקרבך נביא: מזהירה התורה מפני נביא שקר העלול לנסות ולמשוך את העם לעבוד עבודה זרה, אך מיהו נביא זה ומהי המטרה לשמה בא?
חג הסוכות מקושר יותר משאר הרגלים עם השמחה, אך האם זוהי הדגשה כללית של השמחה שצריכה להיות בכל הרגלים, או שיש בחג זה עניין מיוחד של שמחה?
אומר משה לעם ישראל: ויהי בישורון מלך, אך למי כוונתו- האם לקב"ה או לעצמו? בעל הכלי יקר מסביר את הדברים לשני הכיוונים, ולגבי הנהגה בכלל.
מי הם העמים אותם הקב"ה חובב ומחבב? האם כוונת משה לבני ישראל או לאומות העולם? עיון בדברי הבכור שור מלמד עד כמה הפסוק קשור לתקופה בה אנו נמצאים.
פרשיות "ניצבים-וילך" מכניסות אותנו לעיצומה של הברית בין עם ישראל לקב"ה. ברית נצחית שיש בה עליות ומורדות ביחסים בין עם ישראל לקב"ה. משה מבין את המורכבות הקיימת ביחסים שבן בני
נותן הקב"ה בחירה לעם ישראל בין החיים והטוב ובין המוות והרע. בעל הכלי יקר מסביר שהחיים והטוב אינם רק אפשרות הבחירה, אלא הם מהות החיים.
אומר משה לבני ישראל שמצוות התורה קרובים אליהם: בפיך ובלבבך לעשותו, והרב בכור שור לומד מכך לא רק על היכולת לקיום המצווה אלא גם לגבי מהו הקיום השלם.
בעל הכלי יקר מזהה קשר בין מצוות המלך, הנובעת מלמידה מהעמים השכנים, ובין מצוות הביכורים, ומתוך כך הוא מסביר את המשמעות הלאומית של הביכורים.
מדוע בברכות מעמד הר גריזים ועיבל נאמר: 'יעמדו לברך' בלשון פעילה ואילו הקללות נאמרות בלשון 'יעמדו על הקללה' בלשון סבילה? על כך בדברי הכלי יקר.
שתי מצוות פותחות את פרשת כי תבוא: מקרא ביכורים ווידוי מעשרות. את שתי המצוות צריך האדם לומר בפיו, אך הן נבדלות בעוצמת הקול של אומרן.
התורה מצווה שלא להלין את התלוי על העץ, וכותבת לא תלין נבלתו על העץ… כי קללת אלהים תלוי, אך מהי הקללה בכך? ומדוע שלא לפרסם את מעשי החוטא? על כך
