
לזהות את הקונפליקט – מכירת יוסף
בפרשת וישב התורה מתארת מצב משפחתי בעייתי – עשרה אחים כנגד אחד ויעקב שבבירור מעדיף את יוסף. כיצד הגיע המצב הקיצוני הזה שבו הקנאה והשנאה כל כך גדולות עד שהאחים

בפרשת וישב התורה מתארת מצב משפחתי בעייתי – עשרה אחים כנגד אחד ויעקב שבבירור מעדיף את יוסף. כיצד הגיע המצב הקיצוני הזה שבו הקנאה והשנאה כל כך גדולות עד שהאחים

התורה מתארת את הצלחת יוסף בבית פוטיפר, "ויהי איש מצליח", וחוזרת שלוש פעמים על המילה "ויהי". בעל הכלי יקר לומד מכך על שלוש מדרגות שבהן התפשטה הברכה מיוסף אל אדוניו

במהלך פרשת "וישב", עוצרת התורה את רצף המאורעות שהתחילו בתחילת הפרשה בסיפור יוסף ואחיו, ו'מכניסה' סיפור שלא קשור לרצף זה. כנראה סיפור יהודה ותמר מצדיק הפסקה כזו.

לכאורה, גלות מצרים כולה הייתה יכולה להימנע אלמלא היה שולח יעקב את יוסף לראות בשלום אחיו בשכם. אך עיון מדויק יותר ישפוך אור על הסיפור, ועל השילוב בין המציאות היום-יומית

סיפור מכירתו של יוסף בידי אחיו, בגיל שבע עשרה בלבד, פותח את פרשת "וישב". מדובר בסיפור דרמטי וטרגי, אחד הפרקים הראשונים והקשים בהתהוותו של עם ישראל, שאת המחיר עליו אנו

מה פירוש "ויקם אברהם מעל פני מתו"? הקימה אינה רק שינוי תנוחה אלא שינוי גישה: להתקומם מול הצער המשבית, לנהל את המשבר באמונה, ולקנות אחוזת קבר ואחיזה באדמת הארץ המובטחת.

מדוע המתין אליעזר והחריש עד שרבקה סיימה להשקות את כל הגמלים? לפי רש"י, אור החיים, מלבי"ם וספורנו: לוודא שהיא ממשפחת אברהם, שאינה מהאומרים הרבה ועושים מעט, ושהחסד שלה נעשה בלי

מדוע מדגישה התורה שעבד אברהם לקח עשרה גמלים "וכל טוב אדוניו בידו"? לפי החיד"א, עשרת הגמלים הם כנגד עשרת הניסיונות של אברהם, שהאחרון בהם לפי רבנו יונה הוא קבורת שרה.

מה ההבדל בין אברהם לעפרון במשא ומתן על מערת המכפלה? עפרון מבטיח לעיני כולם לתת הכול חינם ונוטל ארבע מאות שקל כסף. לפי רש"י, הנצי"ב והגמרא: צדיקים אומרים מעט ועושים

מה הביא את הקב"ה לרדת ולבחון את מעשי סדום? לפי ר"י בכור שור, לא המעשים עצמם אלא הזעקה שעלתה עליהם: רבים צעקו על הגזל והחמס. מכאן המסר: מול עוול אסור

מדוע פותחת פרשת וירא במילים "וירא אליו ה'" ולא "וירא ה' אל אברהם"? לפי הכלי יקר, השם אברהם מורה על גדולה ושררה, ואילו ההתגלות באה בזכות ענוותו. מכאן שענווה היא

מהו "ניסיון" אם הקב"ה יודע את העתיד, והאם אברהם אכן נצטווה לשחוט את בנו? סקירת הגישות: רמב"ן וספורנו (ניסיון לטובת המנוסה), אברבנאל (נס ודגל), ופרשני ספרד שקראו את הציווי אחרת.