ספר בראשית

בפרשת "וישלח" הקב"ה מלמד אותנו, באמצעות יעקב אבינו, את החשיבות הרבה בקיומן של הבטחות ושל אמירות. גם אם הן נאמרות בשעות שאינן רגילות ובאירועים מאתגרים, עלינו לקיים אותן ולא לוותר.

יעקב יוצא מבית הוריו, פרידה שיש בה פחד ועצב ולמעשה היא אינה יצאה כי אם בריחה. לאחר חלום הסולם מתארת התורה את הליכתו כהליכת שמחה – אך מה השתנה?

רחל רוצה בילדים, היא מבקשת זאת מיעקב וכאשר היא רואה שאינה יולדת – היא נותנת ליעקב את אמתה. בעל הכלי יקר מסביר כיצד נתינה זו הביאה לכך שזכתה לבסוף בזרע.

שתי סבתות היו לי. סבתא אסתר ז"ל הגיעה ממרוקו וסבתא תמר ז"ל הגיעה מתימן. על אף המקומות השונים שמהן הן

התורה מציינת שיעקב אהב את רחל מלאה, אך האם כוונת הדברים היא להשוות בין כמות האהבה שחש יעקב כלפי כל אחת מנשותיו? לא כך מבין זאת בעל הכלי יקר.

לפני כעשר שנים יצאנו אשתי ואני לטייל באזור שדה בוקר, וביקשנו להגיע למקום מקסים שנקרא "עין עקב"[1] (מומלץ בחום). ההגעה

 לא להחמיץ את הרגע יש רגעים בחיים שבהם אנחנו נדרשים לתפוס את הרגע, אבל מסיבה זו או אחרת לא מצליחים.

אחד הדברים הכי משמעותיים שלמדתי בשנים האחרונות זה החובה לנסות ולהבין מה האינטרס שעומד מאחורי בקשות, אירועים ודיונים שונים. לא

המפגש בין יעקב ולבן הביא את חכמים לבחון את התנהלות יעקב וללמוד ממנה לגבי צורת ההתנהגות והיחסים שבין אדם לחברו.

יעקב יוצא מבית הוריו ויוצא מבית לבן, וחכמים השוו בין היציאות ולימדו על אופי האדם.

בניו של לבן טוענים כנגד יעקב על כך שעשה את הונו על חשבון אביהם, אולם האם באמת כך היה?

איך מבטאים את הכ"ף ב'ברכות השחר' וב'ברכות הנהנין' וב'ברכת המזון'? ברכות יעקב לבניו ועוד דוגמאות, מקראיות מספקות הזדמנות לחדד ולהבדיל…