מוטי מלכא
כי יפלא ממך דבר
התורה מתארת מצב שבו יש לאדם שאלה, "כי יפלא ממך דבר למשפט", והוא עולה לבית הדין. אך יש מקרים שבהם גם הדיינים אינם יודעים את דבר המשפט, במיוחד בשאלות שעולות
התורה מתארת מצב שבו יש לאדם שאלה, "כי יפלא ממך דבר למשפט", והוא עולה לבית הדין. אך יש מקרים שבהם גם הדיינים אינם יודעים את דבר המשפט, במיוחד בשאלות שעולות
בנוגע למינוי המלך, התורה מתארת שעם ישראל יבקש למנות עליו "מלך ככל הגויים". התורה מסכימה לזה, אך מבהירה שכדי שהחברה תתקיים באופן ראוי, גם על המלך חלות מגבלות.
התורה, בפרשה שמציבה את הסדר המשפטי-חברתי, שוזרת שלוש פעמים לאורך הפרשה את הצורך לדרוש, לחקור ולהגיע לאמת. זה הבסיס היסודי והעיקרי.
רוממות הלב היא איסור גאווה, והתורה מבקשת זאת למנוע מהמלך. ולא רק מהמלך, אלא גם מכולנו, מכל אחד ואחד בעם ישראל.
ראה, אנכי נתן לפניכם… אשר אנכי מצוה אתכם… כיצד מבטאת המילה אנוכי את בחירת האדם, וכמה בחירתו חשובה לדרך חייו.
עיקרון הבחירה מובן, אבל מה המשמעות של המילה "ראה"? מה היה חסר בהבנה הבסיסית של הפסוק אילו המילה הזאת לא הייתה מופיעה?
הרצון לחזק מעמד, להתרומם ברמה האישית, לחזק את המקום האישי שלך, להשיג הישגים אישיים וכבוד יכול להוציא את האדם מדעתו, ולפגוע בו לטווח הארוך.
בפרשת ראה ישנם שני מוטיבים שחוזרים על עצמם – הדרישה לשמוח בעבודת ה', שמופיעה בפרשה במקומות שונים, והציווי לעבוד את ה' "במקום אשר יבחר"
שמיעה דורשת בירור ודיוק, הבנה והעמקה. היא מחייבת להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי לגלות מה באמת נכתב ונאמר, מה עיקר ומה תוספת, מה שורש ומה ענף, ומתוך כך להבין
פרשת "ואתחנן" אותה נקרא השבת מהווה נדבך מרכזי בפרידה של משה רבנו, בין היתר משום שיש בה חזרה על "עשרת הדיברות" ועל ציווים מרכזיים נוספים.
למרות שזכינו למדינה ריבונית, תפילות שונות בסידור עדיין מדברות בלשון גלותית. האם לא הגיעה העת לשנות את הנוסח?
היראה היא פתח להיכנס לשער האהבה. התכלית של העבודה והעשייה היא לעשות את הדברים מתוך אהבה. המנוע האמיתי הוא האהבה.
