פרשת כי תשא
פרשת כי תשא על הפרשה פרשת כי תשא היא הפרשה העשרים ואחת בתורה, והתשיעית בספר שמות. היא פותחת בציווי על מחצית השקל, על כיור הנחושת, על שמן המשחה ועל הקטורת,
פרשת כי תשא על הפרשה פרשת כי תשא היא הפרשה העשרים ואחת בתורה, והתשיעית בספר שמות. היא פותחת בציווי על מחצית השקל, על כיור הנחושת, על שמן המשחה ועל הקטורת,
התורה מדגישה שאת בגדי הכהונה יש לעשות מתרומות בני ישראל, אך מדוע היה צריך להדגיש זאת? לא ברור שגם הם חלק מציווי המשכן? נעיין בדברי הבכור שור.
התורה מצווה על בניית המנורה, הדלקת הנרות בה ועל קיום נר התמיד. נעיין במצוות הקשורות במנורה ובדעות לגבי מהותו של נר התמיד.
מצווה התורה את בני ישראל להעלות נר תמיד במשכן, אך האם ציווי זה באמת מתקיים לדורות? הרי המשכן נגנז ואין לנו בית מקדש כיום!
מה תכליתם של הפעמונים על מעילו של הכהן הגדול? מדוע דווקא בבגד זה מציינת התורה "והיה על אהרון לשרת" – וכי יתר הבגדים אין תכליתם שירותו של הכהן הגדול בקודש?
ארון הברית הוא החשוב שבכלי המקדש, אך באותה מידה הוא נפרד משאר כלי המקדש, עד שהרמב"ם מעמיד אותו כמצווה בפני עצמו בנפרד מהמשכן וכליו, אך מדוע?
מחלוקת רש"י והרמב"ן ביחס לשאלת מועד ציווי המשכן אינה נוגעת רק בשאלת הזמן עצמו, אלא מבטאת את יחסם לשאלה האם המשכן הוא לכתחילה או בדיעבד?
מצווה התורה על עשיית הארון והמזבח עשויים עץ ומצופים זהב. אולם לא היה מכובד יותר לבנות את הכלים הללו כולם מזהב? מהו הרמז שצריך להילמד מכך?
המזבח והשולחן מייצגים את כתרי הכהונה והמלכות שכדי להשתייך אליהם חייבים להיוולד אליהם. לעומת זאת הארון מייצג את כתר התורה, ובתורה אין 'ייחוס'.
בתיאור ההכנה של הכלי המרכזי ביותר במשכן, הכלי היחיד אשר שוכן בקודש הקודשים ואשר עליו נחה השכינה, מבקשת התורה ללמד אותנו מוסר.
דיבורו של הקב"ה מעל הארון מגיעה מכוח העדות המוסתרת בתוך הארון. עדות שכלפי חוץ אף אחד בכלל לא רואה אותה, אך מבלי קיומה אין שכינה.
פרשת תרומה פותחת רצף פרשות העוסקות בבניין המשכן וכליו ולפרטי הכנתם. הכלי המקודש ביותר, הוא ארון הברית – ארון הקודש.
