הרב עידו פכטר
עין הרע, עין טובה
בלעם לא יכול לקלל את ישראל ממקומו, עליו לראות אותם לקללם. ובנוסף, עליו להתייצב במקום מאד מסוים, ממנו אפשר לראות רק חלק מן העם ולא את כולו.
בלעם לא יכול לקלל את ישראל ממקומו, עליו לראות אותם לקללם. ובנוסף, עליו להתייצב במקום מאד מסוים, ממנו אפשר לראות רק חלק מן העם ולא את כולו.
התורה מדגישה כי בלעם אינו יושב עם מואב, ולכן היה צריך לקרא לו מ- ארץ בני עמו, אולם הדגשה זו תמוהה, שהרי מה זה משנה לנו היכן ישב בלעם?
לעומת בלעם, בלק לא משחק משחקים- הוא לא מסתיר את כוונותיו ולא עוטף את דבריו בדברי נחמדות ותירוצי שווא שקריים, יש לו מטרה: אולי אוכל נכה בו .
שלוש פעמים מנסה בלעם לקלל את ישראל, שלוש פעמים הקב"ה שם את הדברים בפיו ומברכם. אבל היה תנאי לכל ניסיון קללה: בלעם היה חייב לראות את העם.
שנאת הדת של מואב כלפי בני ישראל הוציאה את המואבים ממקומם, וגרמה להם לעשות פעולות לא רציונליות, ולוותר על "תעודת הביטוח" שניתנה להם מהקב"ה.
עיון במצוות פרה אדומה ופרטיה על פי פרשני הפשט: מתי נאמרה פרשת פרה אדומה? מדוע נכתבה מצווה זו כאן ומה פרטי המצווה?
פרשת "חקת" אשר נקרא השבת מכילה בתוכה את הפרידה משני מנהיגי ענק – מרים הנביאה ואהרון הכהן. פרידה זו גוררת ניסיונות לא פשוטים לעם ישראל.
מרבית הפרשנים ממקמים את עניין מי מריבה בשנת הארבעים ורואים בהכאת הסלע חטא, נעיין בדברי הבכור שור המקדים את העניין החטא אחורה בזמן וכיצד הוא מבין את חטאו של משה.
פרשיית מי מריבה רבת המסתורין הביאה לתופעות פרשניות מעניינות, ריבוי פירושים תהפוכות ויחסים מורכבים בין פשוטו של מקרא ומדרשו.
מרים לא זכתה מיוחד לטקס בפטירתה, אבל דווקא משום כך, היעדרותה עשתה רושם. רק לאחר מותה ראו בני ישראל כמה משמעותית היא היתה.
פרשת חוקת מפגישה אותנו עם הצד המדיני של בני ישראל במדבר. ארבעים שנה לאחר שיצאו ממצרים מבקש עם ישראל להיכנס לארץ המובטחת. וכדי להיכנס עליהם לעבור בשטחם של האמורי ושל
פרשת "חקת" פותחת באחת מהמצוות הכי פחות מובנות בתורה – "פרה אדומה". תכליתה היא טיהור טמאי מתים, במהלך טהרת הטמא, המטהר עצמו הופך לטמא, מדוע?
