
חירות מוסרית וצדק
יסוד עצום מלמד אותנו הרש"ר הירש: צדק יכול להתקיים רק מתוך חירות אמיתית – כזו הנובעת כוח ה' המעניקה לעולם. הכופר בחירות זו לא מדבר על צדק, אלא על כפייה.

יסוד עצום מלמד אותנו הרש"ר הירש: צדק יכול להתקיים רק מתוך חירות אמיתית – כזו הנובעת כוח ה' המעניקה לעולם. הכופר בחירות זו לא מדבר על צדק, אלא על כפייה.

התורה אוסרת על הכוהנים להיטמא למתים, ובמיוחד אוסרת זאת על הכהן הגדול. כיצד ניתן להבין ציווי זה שאוסר למעשה את הפרידה האחרונה של הכהן מקרובו?

בפרשת אחרי מות אוסרת התורה על בני ישראל לשחוט ולאכול מחוץ למשכן, איסור המוסבר בפסוקים ברצון למנוע מבני ישראל לזבוח בכל מקום שירצו, אך למה?

פרשת אחרי מות עוסקת בין היתר בעבודת יום הכיפורים, ובתוך כך מצווה על שילוח השעיר לעזאזל המדברה, ציווי שעורר קושי גדול במציאת טעמו.

מהי הסיבה שציוותה התורה על מצוות המילה דווקא ביום השמיני? נעיין בדברי הבכור שור ההולך בעקבות הגמרא ומוצא מסר אנושי בציווי.

בפרשת תזריע אנו לומדים על נגע הצרעת. ננסה לעמוד על מהותה של הצרעת, בדגש על צרעת העור והבשר, וללמוד על הדינים המיוחדים לה.

מה הסיבה להבדל בין דיני קרבן תודה לשאר הקורבנות? בנוסף לכך, אם חייבים בקורבן זה להקריב חמץ – מדוע נצטווינו להקריב לצידו גם מצות?

פרשת ויקרא, באמצעות ההתעסקות בתורת הקורבנות, מפגישה אותנו עם אותה ניגודיות בנפש האדם – הניגוד בין השאיפה לטוב ובין נפילות שמלוות את חיינו.

כמה פעמים לאורך הפרשה מציינת התורה שהבגדים נעשים בין היתר "לכבוד ולתפארת", אבל תכליתם של בגדי הכהן הגדול ושל בגדי שאר הכהנים עמוקה הרבה יותר.

חברה אנושית לא יכולה לסבול צרות עין משום שמי שצרה עינו מחפש לראות את הפגם והשלילי במי שסובב אותו וזה בניגוד למי אנושית שלא רואה בפגמים שבאחר סיבה לגאווה עצמית אלא פתח לעזרה לזולת.

בתקופה שבה עשיתי מילואים בשטח ושימשתי כמ"פ בגדוד הייתי מגיע לקפ"ק (קבוצת פקודות). בד"כ בקפ"קים כאלו המידע המועבר והמשימות המחולקות

מהי הסיבה לאכילת המצה בפסח? מההגדה אנו יודעים שבגלל שלא הספיק הבצק לתפוח, אך עיון בפרק י"ב בפרשה מעורר קושי ביחס לתשובה זו.