אבי כהן סקלי
המתיק סוד ועשו מה שעשו
אחד הדברים הכי משמעותיים שלמדתי בשנים האחרונות זה החובה לנסות ולהבין מה האינטרס שעומד מאחורי בקשות, אירועים ודיונים שונים. לא
אחד הדברים הכי משמעותיים שלמדתי בשנים האחרונות זה החובה לנסות ולהבין מה האינטרס שעומד מאחורי בקשות, אירועים ודיונים שונים. לא
פרשיות "ניצבים-וילך" מכניסות אותנו לעיצומה של הברית בין עם ישראל לקב"ה. ברית נצחית שיש בה עליות ומורדות ביחסים בין עם ישראל לקב"ה. משה מבין את המורכבות הקיימת ביחסים שבן בני אנוש לבורא עולם, את המורכבות בנפשו של כל אדם והוא מזהיר ממספר תהליכים אשר יכולים להוביל את האדם להתרחקות מהקב"ה.
מצווה משה את בני ישראל לשמור את דרך ה', והוא מבקש: 'ומלתם את ערלת לבבכם', אך מהי עורלת הלב? וכיצד עלינו לתקן אותה? נענה על כך מדברי המפרשים.
שמע ישראל היא מהחלקים המרכזים של התפילה, ובכל יום מצווים אנו לקרא פסוק זה פעמיים, אך כיצד יש להבין את הפסוק ואת הציווי שהוא מבטא?
מדוע חשוב לציין כנקודת זמן את העובדה שמשה עומד ומדבר עם בני ישראל אחרי שהוא מנצח את סיחון ואת עוג? מה מידע זה מוסיף לנו ומדוע הוא רלוונטי?
מה המשמעות של כפילות המילים "מוצאיהם למסעיהם", הכתובים פעם אחת בסדר זה ופעם שנייה בסדר אחר – "מסעיהם למוצאיהם" ?
התורה מצווה על ערי מקלט – ערים אליהם יוכל הרוצח לברוח לפני משפטו בכדי שלא ייהרג בידי גואל הדם, ושאליהם רוצח בשגגה גולה.
מה משמעות הביטוי "ולא תחניפו את הארץ"? מה עניין החנופה כאן, ומדוע דווקא כאן מציינת התורה "כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל"?
בפרשת פנחס מספרת התורה על עליית משה להר נבו ועל סמיכת יהושע, אך האם זה מקומם של הדברים? ואם לא, מדוע נאמרו כאן?
התורה מספרת על עצת בלעם, עצה שהשיא בלעם לבלק, אך התורה אינה מספרת מהי אותה עצה ומדוע בכלל השיא בלעם עצה לבלק?
שנאת הדת של מואב כלפי בני ישראל הוציאה את המואבים ממקומם, וגרמה להם לעשות פעולות לא רציונליות, ולוותר על "תעודת הביטוח" שניתנה להם מהקב"ה.
פרשת חוקת מפגישה אותנו עם הצד המדיני של בני ישראל במדבר. ארבעים שנה לאחר שיצאו ממצרים מבקש עם ישראל להיכנס לארץ המובטחת. וכדי להיכנס עליהם לעבור בשטחם של האמורי ושל ממלכת אדום.