אבי כהן סקלי
עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי
פרעה, עדין ממאן להבין את מקומו, והוא אב טיפוס לכל אותם שמלאים בעצמם עד שגם הקב"ה לא שווה להם, ועליו נשאל: עד מתי מאנת לענות מפני?
פרעה, עדין ממאן להבין את מקומו, והוא אב טיפוס לכל אותם שמלאים בעצמם עד שגם הקב"ה לא שווה להם, ועליו נשאל: עד מתי מאנת לענות מפני?
בלי רעות אמיתית קודם כול בינינו, בלי בניית חברות פנימית, בלי גילוי חמלה ודאגה בין עשירים ועניים וכיוצא בזה –
התורה מספרת: וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ, אך ההסבר מעורר קושי. ננסה לראות איך התמודדו איתו הפרשנים.
יעקב 'חתום' על התחלת הגלות של בני ישראל במצרים. בכל ליל סדר מזכירים ששבעים נפש ירדו בני ישראל למצרים ושם הכול התחיל, אלו הם הנפשות של יעקב ובניו.
סיפור מכירת יוסף מלווה בתחושת צדק והתעמרות מתחילתו ועד סופו- פעם אלו האחים, פעם יעקב, פעם פוטיפר ופעם יוסף. תחושה
התורה אינה מסתירה את מעשיהם הפחות טובים של גדולי עולם. גם שבטי ישראל מתמודדים עם קנאות, תאוות, כעסים וכיוצא בזה והתורה פורשת את הדברים בפנינו ובכך מציגה את הפן האנושי של סיפור האבות.
באחד מתפקידי הקודמים כיהנתי כראש האגף לפיתוח כלכלי של החברה הבדואית בנגב, מטה היישום במשרד ראש הממשלה.[1] בחורף 2013, בעקבות
בפרשתנו אנחנו פותחים היכרות עמוקה עם אברהם, ביציאתו מחרן בצו הקב"ה ובהגעתו לארץ כנען, ומלחמת ארבעת המלכים עם החמישה. במהלך המלחמה מצליח אברהם להציל את לוט ואת אנשי סדום מהשבי ולהביס את ארבעת המלכים.
פרשת "לך-לך", אשר נקרא השבת, מפגישה אותנו, בין היתר, עם ההתמודדויות השגרתיות ביותר של אברהם אבינו, ההתמודדויות היום-יומיות, שאיתן גם אנחנו יכולים להזדהות.
אחידות היא אסון חברתי ולאומי. אחדות, לעומתה, היא מטרה שחייבים לשאוף אליה כל העת ובכל העוצמה. חברה שכל תכלית חבריה היא להאדיר כל אחד את שמו – אין לה קיום. הצעד הראשון בדרך לאחדות הוא ההבנה שלכל אחד יש מקום בחברה.
שמחת התורה באה לידי ביטוי בין היתר בקריאת הפרשה האחרונה בספר התורה, פרשת וזאת הברכה, ובהתחלת פרשת בראשית מיד עם סיומה.
התפקיד של הזקן משמעותי מאוד. הוא אמון על העברת המקל מדור לדור, הוא אחראי שהשרשרת תמשיך. נכון שבכל דור התנאים נעשים קשים יותר, ונכון שגם על דור הבנים מוטלת אחריות, ועדיין אחריות כבדה רובצת על הזקן עצמו.