כלי יקר
והובא אל הכהן
חכמים זיהו שהמביא לצרעת הו פגיעה בחברה על ידי מעשים שעשה המצורע, מה שמעלה את השאלה: אם זה המצב אז מדוע הוא עומד מול הכהן ולא מול השופט?
חכמים זיהו שהמביא לצרעת הו פגיעה בחברה על ידי מעשים שעשה המצורע, מה שמעלה את השאלה: אם זה המצב אז מדוע הוא עומד מול הכהן ולא מול השופט?
בפרשת תזריע אנו לומדים על נגע הצרעת. ננסה לעמוד על מהותה של הצרעת, בדגש על צרעת העור והבשר, וללמוד על הדינים המיוחדים לה.
מצוות ברית המילה היא אחת המצוות שעם ישראל, לאורך כל הדורות, מסר את נפשו עליהן. נעיין בציווי על כך המופיע בפרשה ועל המשמעויות העולות ממנו.
מי שביקש לקרוא על אדם אחר "טמא" ולטנף את שמו הטוב, סופו שהוא עצמו יידרש לשבת בודד מחוץ למחנה ישראל ולקרוא על עצמו: אני הטמא, אני ולא אחר.
נחלקו הפרשנים ביחס למהות חטאם של נדב ואביהו, וננסה לעיין בדברי התורה ובדברי בעלי הפשט בכדי לראות כיצד הם הבינו את מהות החטא.
בד"כ כאשר התורה מציינת את המילים "זאת" או "זה" המשמעות היא שהקב"ה הראה למשה ממש את הדברים, אך מה המשמעות של "זאת החיה" כאן ?
ישנם אירועים, שדיבור עליהם הוא בלתי אפשרי. שכן דיבור כרוך בצמצום, הוא דורש לקחת עולם רחב ועשיר של רעיונות ולצמצם אותו למלים, משפטים ופסקאות.
מצווה התורה את בני ישראל והייתם קדושים. בעל הכלי יקר מוצא רעיון בציווי זה, ומלמד אותנו שתמיד צריך לשאוף ולהשתפר – והקב"ה יסייע.
קרבנות החטאת המובאים ביום השמיני מעוררים קושי – אם אהרון מקריב חטאת על מנת לכפר בעדו ובעד העם, מדוע יש צורך שהעם יביא קורבן נוסף לכפר בעדם?
מה היה חטאם של נדב ואביהו? בעלי המדרש זיהו מספר חטאים שהובילו לעונש החמור שקיבלו שני בני אהרן. ננסה לברר האם מדובר באמת בחטאים שונים?
פרשת שמיני עוסקת בין היתר בדיני טומאה וטהרה, במאכלות האסורים והמותרים ובסימנים השונים שעל פיהם ניתן להבדיל ביניהם.
לאחר מות שני בני אהרון, כועס משה על אהרון ובניו שלא אכלו את החטאת. על תשובת אהרון אומרת התורה: 'וישמע משה וייטב בעיניו' וננסה לבאר את הדברים.