מוטי מלכא

המזבח והשולחן מייצגים את כתרי הכהונה והמלכות שכדי להשתייך אליהם חייבים להיוולד אליהם. לעומת זאת הארון מייצג את כתר התורה, ובתורה אין 'ייחוס'.

המדרש מציין את כוחה הגדול של המלאכה שבזכותה השרה הקב"ה שכינתו על העם, אך מדוע היא בכלל נצרכה? מדוע דווקא על ידי המלאכה תשרה שכינת ה' על העם?

הרב בכור שור דן בשאלה מה טעמו של מתן ממון במקום הפגיעה הפיזית באדם אחר, האם לא מוצדקת הטענה לענישה של מידה כנגד מידה במקרה זה?

בעלי המדרש שאלו מדוע עניין המזבח, בו הסתיימה פרשת יתרו הקשור בעבודת האל, סמוך לפרשת הדינים – לפרשת משפטים העוסקת בעניינים חברתיים בתוך העם?

לא כל תלמיד מבין באותה הדרך, ולאל כל ילד את אותו האופי. האחריות בסופו של דבר היא על המורה, המחנך וההורה למצוא את הדרך הנכונה לחנך.

חברה אנושית לא יכולה לסבול צרות עין משום שמי שצרה עינו מחפש לראות את הפגם והשלילי במי שסובב אותו וזה בניגוד למי אנושית שלא רואה בפגמים שבאחר סיבה לגאווה עצמית אלא פתח לעזרה לזולת.

פרשת משפטים מתחילה בדינים הקשורים בתחום שבין אדם לחברו אך מדוע לא פותחת התורה במצוות הקשורות ב-אנוכי ה' אלא דווקא באלו הקשורות ב-לא תגנוב?

מהי משמעות המילים למען אנסנו הילך בתורתי? איזה ניסיון יש בכך שמביא הקב"ה לבני ישראל את המן? יש שראו בכך ניסיון מעשי ויש שראו בכך אקט חינוכי.

כמה זמן נמשכה ישיבת בני ישראל במצרים? אם זמן זה החל ברדת יעקב מצרימה- הדברים לא מסתדרים עם נבואת ברית בין הבתרים. נעיין בדעת הבכור שור בנושא.

מדוע דווקא לגבי מכת הארבה מדגישה התורה: ולמען תספר באוזני בנך? מדוע דווקא על מכה זו, שאינה נראית כנס גדול לעומת מכות אחרות, נאמר זאת?

מהי הסיבה לאכילת המצה בפסח? מההגדה אנו יודעים שבגלל שלא הספיק הבצק לתפוח, אך עיון בפרק י"ב בפרשה מעורר קושי ביחס לתשובה זו.

מדוע מצווה התורה דווקא על מצוות קידוש החודש כמצווה הראשונה לבני ישראל? האם לא היה ניתן למצוא מצווה מתאימה יותר-