מוטי מלכא
קידוש החודש
מדוע מצווה התורה דווקא על מצוות קידוש החודש כמצווה הראשונה לבני ישראל? האם לא היה ניתן למצוא מצווה מתאימה יותר, אולי מצוות מילה?
מדוע מצווה התורה דווקא על מצוות קידוש החודש כמצווה הראשונה לבני ישראל? האם לא היה ניתן למצוא מצווה מתאימה יותר, אולי מצוות מילה?
משימתם של משה ואהרון הייתה גאולת האומה הישראלית ועלייה רוחנית. בדורנו, המשימה היא להשיג חברה טובה, יציבה, ראויה, מכילה, מכבדת ואמיתית יותר.
מכת הארבה היא המכה השמינית בסדר המכות שנוחתות על פרעה ועל ארץ מצרים, והמיוחד במכה זו הוא שהיא היחידה המשמשת "מכת המשך" למכה שקדמה לה.
במכת הערוב מבדיל הקב"ה לראשונה בין ארץ גושן לשאר מצרים. האם בני ישראל לקו במכות האחרות? נעיין בדעת האבן עזרא ובפשט הפסוקים.
הקב"ה מצווה את משה ואהרון "אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים". מדברי רש"י והספורנו עולים שני כללים להנהגה: להנהיג את העם בנחת ולסבול אותו, ולחלוק כבוד למלכות.
מכת הברד זוכה לתיאור הארוך ביותר מבין עשר המכות, עשרים ושלושה פסוקים. מלבד אורכה החריג, היא מתאפיינת בכמה מאפיינים הייחודיים רק לה.
בפרשת וארא מבטיח הקב"ה למשה רבנו להוציא את בני ישראל בכוח גדול. אך למעשיו של הקב"ה ישנה תכלית נוספת וחשובה לא פחות, שנוגעת למצרים עצמם.
מה שתו המצרים במכת הדם? האם בכלל היו מים במצרים במשך המכה? ומדוע להכות בדם את היאור? עיון במפרשים מגלה תשובות מפתיעות.
התורה מספרת: "ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו", אך ההסבר מעורר קושי. ננסה לראות איך התמודדו איתו הפרשנים.
התורה מספרת שהקב"ה הקשה את לב פרעה ולא נתן לו להקשיב למשה ולמכות שהביא עליו, אך מה על הרצון החופשי שלו? נעיין בדברי הרמב"ם ור"ע ספורנו.
המיילדות מסרו את נפשם כדי להחיות את הילדים פיזית, אבל גם רוחנית. מזון לגוף ומזון לרוח ולנפש וחרפו נפשן כדי להציל את הדורות הבאים.
בפרשת שמות מתוארים שני מקרים של העברת מנהיגות- אחד גלוי ואחד נסתר, פעם אחת ממשה לאהרון פעם נוספת מאהרון למשה.
