
ואתם הדבקים בה' אלהיכם
משה רבנו ,כאשר הוא מצווה את בני ישראל שלא להוסיף או לגרוע מן המצוות, מזכיר את מעשה בעל-פעור, ומדגיש שמי שדבק בקב"ה נשאר חי. מה המשמעות של החיבור בין מעשה בעל פעור לבין הציווי להיות דבק בקב"ה? ומה הכוונה בלהיות "דבקים בה' אלוקינו"?






