מוטי מלכא

חכמים התייחסו למעלתה של השמיעה כפי שמתבטאת בפרשת האזינו, וכיצד השמיעה משפיעה על האדם, תפילתו וגופו מבחינה רוחנית.

השמים והארץ בשירת האזינו נצבים כעדים בעלי תפקיד כפול: מצד אחד הם העדים ומצד שני הם משמשים גם כמוציאים לפועל של דברי הברית.

בעלי המדרש הבינו את המילים עַל־בָּ֣מֳתֵי אָ֔רֶץ מלשון במה וגובה, ודרשו את אותה המשמעות גם לגבי ארץ ישראל, המקדש והתורה המורמים מכל שאר הארצות, הפולחנים והדעות.

מים לים לעילוי נשמת אליהו בן מזל מזל בת נזמה מרדכי בן רחל וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכׇל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת

בתחילת פרשת וילך מדגישה התורה כי משה רבנו היה בן מאה ועשרים באותו היום, אך מדוע הדגשה זו נצרכת? ומה למדו ממנה בעלי המדרש?

מהמדרש עולה כי היו שני אוהלים שנקראו אוהל מועד, האחד שימש כמרכז המשכן והשני נבנה מחוץ למחנה. באיזה מהם ניגלה הקב"ה אל משה ויהושע בפרשת וילך?

משה מצווה את יהושע: 'חזק ואמץ', ציווי שניתן להבינו בהקשר לתפקיד הצבאי שהולך למלא יהושע בחיי העם, אך לא כך מבין זאת בעל הכלי יקר.

הקב"ה ומשה מצווים את יהושוע להנהיג אך ניסוח הדברים שונה. המדרש מסביר את ההבדל בדרישה שדורש כל אחד מהם מיהושע, אך הם באמת מדובר בדרישות שונות?

הַנִּסְתָּרֹת לה' אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄיׄנׄוּׄ עַׄד עוֹלָם. כיצד מבין הרמב"ן את משמעות הפסוק ומה יש בו ללמדנו?

בפרשת כי תבוא מאמירים בני ישראל את הקב"ה עליהם, והקב"ה מאמיר את בני ישראל לעם. נחלקו הפרשנים מה מקור המילה האמרה וכיצד להסביר לפיה את הפסוק.

מדוע התורה בפרשת כי תבוא בוחרת לסיים את חטיבת המצוות של ספר דברים דווקא במצוות מקרא ביכורים ווידוי מעשרות? ומה יש בכך ללמד אותנו?

פרשת כי תצא עוסקת בחברה וביחיד החי בה, ומרבית המצוות המופיעות בה עוסקות בכך, ולכן עולה השאלה: מה מקומו של הציווי: תמחה את זכר עמלק, בפרשה זו?