
כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא
כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא: מזהירה התורה מפני נביא שקר העלול לנסות ולמשוך את העם לעבוד עבודה זרה, אך מיהו נביא זה ומהי המטרה לשמה בא?

כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא: מזהירה התורה מפני נביא שקר העלול לנסות ולמשוך את העם לעבוד עבודה זרה, אך מיהו נביא זה ומהי המטרה לשמה בא?

התורה מספרת על בלעם, וקשה שלא להשוות את דמותו לדמותו של יתרו: שניהם היו מגדולי האומות, שניהם שמעו על יציאת מצרים ושניהם לא פחדו להשיא עצה ביחס לישראל, אך כמה גדול המרחק שביניהם…

התורה מספרת על מלחמה בכנעני: 'וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד…' בא להילחם עם ישראל, בתחילה ישראל מפסידים, ולאחר מכן, בזכות נדרם הם מנצחים. עולה השאלה מה עושים הכנענים בשטחם של עמלק? ומדוע בזמן הנדר בנ"י לא מתייחסים אליהם ככנענים?

ט' באב, יום חורבן בית המקדש – יום האבל הלאומי על חורבן הבית ואיבוד העצמאות הלאומית של עם ישראל. נסקור חלק מהמנהגים והדינים הקשורים ביום זה.

הקב"ה מצווה את משה לנקום במדין, אך בעת המלחמה – משה עצמו לא יוצא להילחם במדין! ושואל הדרשן: למה? תשובת המדרש מלמדת על ערכה של הכרת הטוב..

בכל בוקר אנו קמים ומודים לקב"ה על שהשיב נשמתנו ולכן אנו אומרים את תפילת 'מודה אני'. מה מקורה של תפילה זו וכיצד יש לאומרה?

פרשת המרגלים מעוררת שאלות רבות ביחס למהות השליחות ומדוע נשלחו המרגלים בכלל? שאלה נוספת העולה היא? למה נבחרו דווקא הנשיאים לרגל את הארץ? ולמה היה צורך לשלוח את כל הנשיאים?

הכוהנים מצווים לברך שלום לעם ישראל, וחכמים הפליגו במעלת השלום,עד כדי שכאשר אדם נוהג שלום בביתו – הוא יכול להשפיע בכך על העם כולו!

מצווה התורה בפרשה על דיני עבד עברי, ומדגישה: 'לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ – וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ', ונשאלת השאלה – מהי עבודת הפרך? ובמה מיוחד הציווי הזה שבו מדגישה התורה: ויראת מאלוקיך?

התורה מצווה על חג השבועות, ומדישה את הצד החקלאי ש החג, שבו מצווים ישראל: והקרבתם מנחה חדשה, אולם מהותו של החג כמתן תורה לא מוזכר?

קושרים חכמים את הפסוק: טעמו וראו כי טוב ה', עם תחילת פרשתנו: זאת תהיה טהרת המצורע, ולמדו מסר גדול לאדם ולעם ביחס לתשובה.

התורה מלמדת על מצוות כיסוי הדם, ומדגישה בציווי שהוא מתייחס ל- אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד.. וניסוח זה לימד את חכמינו כמה דברים ביחס למצווה זו וטעמה.