פרשת במדבר

בפתיחת פרשת במדבר מצווה הקב"ה על מפקד בני ישראל בלשון מיוחדת: שְׂאוּ אֶת־רֹאשׁ כׇּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, ועולה השאלה: מה תכלית המפקד האמור, ויותר מכך – מהי המשמעות מיוחדת של המילים 'שאו את ראש'?

פרויקט הקריאה בתורה הוא חגיגה אמיתית של מורשת, מסורת ודיוק בלשון הקודש. הקריאה בתורה היא לא רק מצווה, אלא גם חוויה שמחברת אותנו לשורשים העמוקים של העם היהודי. כאן תוכלו להאזין לקריאת פרשת במדבר בשני נוסחים – הנוסח הירושלמי והנוסח המרוקאי – ולהיחשף ליופייה של המסורת שהועברה מדור לדור.

פרשת במדבר פותחת ספר חדש ונקראת תמיד לפני שבועות, ללמד שכשם שהמדבר פתוח לכולם – כך התורה מזומנת לכולם.

כאשר התורה מבקשת לספור את בני שבט לוי מבוצעים שני שינויים מרכזיים אל מול המפקד הכללי. ראשית, המפקד של שבט לוי כולל את כלל הגברים מבין חודש ומעלה (ולא מבני 20 שנה) ובנוסף התורה מציינת באופן מפורש שהמפקד בוצע "על פי ה'"

המפקד מחבר את המשימה הלאומית עם האחריות הפרטית, המשפחתית והשבטית. אבל מה המשמעות של המונחים הצבאיים במפקד?

מספרים. זהו סודו של ספר במדבר, שלא במקרה נקרא בלשון חז"ל "חומש הפקודים", ובאנגלית Numbers. מפקד זה חוזר פעמיים בספר, כאן ובפרשת פנחס.

כיצד היה נראה מחנה ישראל בזמן המסעות? חכמים נחלקו האם הלכו כקורה או כתיבה, וננסה להבין את שורש המחלוקת וכיצד ניתן לפתור אותה.

התורה מצווה להעמיד את הלויים לשירות אהרון: נְתוּנִם הֵמָּה לוֹ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, והרב בכור שור רואה בציווי ביטוי ליחס שבין העם והמקדש.

מדוע מציינת התורה שהמפקד נעשה במדבר סיני, הרי ידוע ששם היו בני ישראל? ומדוע הזכירה התורה באוהל מועד, הרי ידוע שמשם מדבר הקב"ה עם משה?

בפרשת במדבר הקב"ה מצווה את משה לשאת את ראשם של בני ישראל, לפקוד ולמנות אותם, אך מדוע הלשון המפקד נאמר דווקא בלשון נשיאת ראש?

אוסרת התורה על זר, מי שאינו לוי, להשתתף במלאכת פריקת ונשיאת המקדש, וחומרת האיסור גדולה עד שעונשו: והזר הקרב יומת. נעיין בדין ובנלמד ממנו.

מה המשמעות הביטוי "כאשר יחנו כן יסעו"? ומדוע הוא מוזכר דווקא כאן, סמוך לתיאור נסיעתו של אוהל מועד? הלא היה ראוי לציינו בתחילת או בחתימת תיאור המסעות כולם?