ספר שמות

כמה פעמים לאורך הפרשה מציינת התורה שהבגדים נעשים בין היתר "לכבוד ולתפארת", אבל תכליתם של בגדי הכהן הגדול ושל בגדי שאר הכהנים עמוקה הרבה יותר.

מה תכליתם של הפעמונים על מעילו של הכהן הגדול? מדוע דווקא בבגד זה מציינת התורה "והיה על אהרון לשרת" – וכי יתר הבגדים אין תכליתם שירותו של הכהן הגדול בקודש?

יכולתו של הכהן הגדול לקבל נבואה בעת עבודתו מבוססת על אחדותם של בני ישראל על ליבו ועל כתפיו. לא על חלק מהשבטים, ובטח לא על שבט אחד שמחליט על כולם.

המעמד הציבורי של הקדשת הכוהנים לא מבטא רק את ייעודם לתפקיד ובחירתם על ידי הקב"ה, אלא מדגיש את תפקידם כנציגי העם מול הקב"ה.

הדיון על תפקיד המחנך ודמותה של מערכת החינוך לא התחיל בדור שלנו. המדרש פותח פתח להסתכלות על גישתם של הלל ושמאי בנושא שראוי וכדאי שנכיר גם אנו.

ארון הברית הוא החשוב שבכלי המקדש, אך באותה מידה הוא נפרד משאר כלי המקדש- עד שהרמב"ם, מעמיד אותו כמצווה בפני עצמו בנפרד מהמשכן וכליו, אך מדוע?

מחלוקת רש"י והרמב"ן ביחס לשאלת מועד ציווי המשכן אינה נוגעת רק בשאלת הזמן עצמו, אלא מבטאת את יחסם לשאלה האם המשכן הוא לכתחילה או בדיעבד?

מצווה התורה על עשיית הארון והמזבח עשויים עץ ומצופים זהב. אולם לא היה מכובד יותר לבנות את הכלים הללו כולם מזהב? מהו הרמז שצריך להילמד מכך?

המזבח והשולחן מייצגים את כתרי הכהונה והמלכות שכדי להשתייך אליהם חייבים להיוולד אליהם. לעומת זאת הארון מייצג את כתר התורה, ובתורה אין 'ייחוס'.

בתיאור ההכנה של הכלי המרכזי ביותר במשכן, הכלי היחיד אשר שוכן בקודש הקודשים ואשר עליו נחה השכינה, מבקשת התורה ללמד אותנו מוסר.

דיבורו של הקב"ה מעל הארון מגיעה מכוח העדות המוסתרת בתוך הארון. עדות שכלפי חוץ אף אחד בכלל לא רואה אותה, אך מבלי קיומה אין שכינה.

פרשת תרומה פותחת רצף פרשות העוסקות בבניין המשכן וכליו ולפרטי הכנתם. הכלי המקודש ביותר, הוא ארון הברית – ארון הקודש.