מוטי מלכא

פרשת נצבים היא מהפרשיות הקצרות שבתורה – היא כולה מונה 40 פסוקים (פרשת וילך קצרה ממנה ומונה 32 פסוקים סך

מה בין המקדש ועבודת הקורבנות ובין המשפט ומינוי שופטים ושוטרים? חכמים עסקו בסמיכות שבין סיום פרשת ראה העוסק בקורבנות ובין פתיחת פרשת שופטים.

מצוות המלכת המלך עוררה שאלות בקרב הפרשנים ובמרכזן: האם המצווה היא חובה או רשות? והאם היחס למלוכה הוא חיובי או שלילי?

על מילים כי ירחיב ה' אלוהיך את גבולך, מביא המדרש סיפור המדבר באבא יודן והתעשרותו מחדש בזכות הצדקה, אך קשה להבין כיצד מתקשר המעשה לפסוק עצמו?

מדוע מדגישה התורה: הכהן אשר יהיה בימים ההם? וכי יש אפשרות לגשת לכהן מימים עברו? נראה כיצד הסבירו זאת חכמים ומה ניתן ללמוד מכך.

בעל ספר החינוך מסביר כי הדיבור משפיע- לא רק על הסביבה החיצונית, אלא גם על האדם פנימה. מתוך דבריו ננסה להסביר את הרעיון שמאחרי מקרא הביכורים.

דורשים חכמים את הסמיכות שבין פרשת אשת יפת תואר ובן סורר ומורה בכך שמצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה, אולם דברים אלו דורשים הסבר והרחבה…

מלמדים חז"ל שבתי הדין צריכים להיות פרושים בכל הארץ על מנת להוציא משפט צדק, אך האם לא ניתן לעשות זאת אם לא היו מפוזרים? ולמה דווקא צדק ולא אמת?

חכמים עסקו בסמיכות הנושאים בתחילת פרשת כי תצא, ונראה שאפשר להסביר את הקשר ביניהם לא בסודות ורמזים עליונים, אלא חינוך וסדר הערכים בחיי האדם.

מדוע נענש בן סורר ומורה ומי אשם במצבו? ננסה לבחון נשאלות אלו ולהבין את דברי חכמים שאמרו הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר.

מה הכוונה במושג: הטוב והישר? האם יש כאן התייחסות לשני מושגים שונים או שמדובר במילים נרדפות זו לזו ושני משגים הם בעלי משמעות זהה?

בשני מקומות נזכר צירוף המילים הישר והטוב: בפרשת ואתחנן נאמר: וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי יְהֹוָה לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ