
מחוברים למציאות
פרשת עקב ממשיכה את נאומו של משה רבנו לפני פרידתו מעם ישראל, שבו הוא חוזר על אירועים מרכזיים שעברו על בני ישראל.

פרשת עקב ממשיכה את נאומו של משה רבנו לפני פרידתו מעם ישראל, שבו הוא חוזר על אירועים מרכזיים שעברו על בני ישראל.

קושי גדול מעוררת הפתיחה של דברי משה- מה ה' אלוקיך שואל מעמך? אך האם באמת משימה זו היא כל כך קלה? ואם כן- אז כיצד מגיעים לכך?

ככל שמתעמקים בספר דברים, במעשיו של משה רבנו ובהנהגתו את עם ישראל, נראה שאפשר לקרוא לספר הזה גם בשם "ספר

לא מעט מהפרשנים דנו בשאלה מי כתב את ספר דברים? השאלה לא מתייחסת לכתיבה הטכנית כמובן, אלא האם משה כתב את הספר מדעתו או שהקב"ה ציווה עליו לכתוב את הספר בנבואה? בחלקו הראשון של המאמר טעמנו מהדעות שרואות במשה כמניע לכתיבת הספר, בחלק בחלק השני נגענו בדעות המתנגדות לכך. מאמר זה ידון בדעת רש"י כפי שפרשניו מבינים אותה.

התורה מפרטת את מסעותיהם של בני ישראל במהלך 40 השנים במדבר. בעלי המדרש העלו את השאלה: מה ניתן ללמוד מתיאור זה?

נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ. בכמה מקומות בתורה מתגלה משה בשיא תפארתו כמנהיג עם ישראל

בפרשת פנחס, כחלק מההכנות לפרידה ממשה, עולה משה לראות את הארץ, ובתוך כך מבקש מהקב"ה שימנה מחליף ראוי- אִישׁ עַל הָעֵדָה להנהיג את עם ישראל.

פרשת פנחס מסתיימת בפרשת המועדות- קורבנות החובה המוקרבים בכל יום (קורבן התמיד) ובמועדים. בעלי המדרש, העלו את השאלה: מדוע נאמרה פרשה זו כאן?

בפרשת פנחס מספרת התורה על בנות צלופחד ודיני הירושה, ולאחר מכן מספרת התורה על הציווי למשה לראות את הארץ, אך מה הקשר שבין הנושאים?

שני אירועים קיצוניים מתרחשים בסיומה של הפרשה הקודמת – מעשה זמרי ותגובת פנחס. כיצד ניתן להבין את המעשים ואת המניעים להם?

פרשת בלק מעוררת שאלות לא רק ביחס למהלך העניינים שמתואר בה, אלא בעיקר לשאלה כיצד להתייחס לדמותו של בלעם?

בעיה אחת עיקרית נראה שיש במעשיהם של בלק ובני עמו, בעיה שמגדירה את מעשיהם מההתחלה כטעות – הם נכנסו למלחמה לא להם.