
צדקה במעשיה יותר ממני
במהלך פרשת "וישב", עוצרת התורה את רצף המאורעות שהתחילו בתחילת הפרשה בסיפור יוסף ואחיו, ו'מכניסה' סיפור שלא קשור לרצף זה. כנראה סיפור יהודה ותמר מצדיק הפסקה כזו.

במהלך פרשת "וישב", עוצרת התורה את רצף המאורעות שהתחילו בתחילת הפרשה בסיפור יוסף ואחיו, ו'מכניסה' סיפור שלא קשור לרצף זה. כנראה סיפור יהודה ותמר מצדיק הפסקה כזו.

לכאורה, גלות מצרים כולה הייתה יכולה להימנע אלמלא היה שולח יעקב את יוסף לראות בשלום אחיו בשכם. אך עיון מדויק יותר ישפוך אור על הסיפור, ועל השילוב בין המציאות היום-יומית שאנחנו חווים ובין ההנהגה האלוקית של העולם הזה.

סיפור מכירתו של יוסף בידי אחיו, בגיל שבע עשרה בלבד, פותח את פרשת "וישב". מדובר בסיפור דרמטי וטרגי, אחד הפרקים הראשונים והקשים בהתהוותו של עם ישראל, שאת המחיר עליו אנו נשלם עוד דורות ושנים רבות אחריו.

אברהם קם מעל פני מתו, וקימה זו אוצרת בתוכה את העצב ואת השמחה, העבר והעתיד..

אליעזר עבד אברהם מגיע ויומד על עין המים, לא יודע כיצד למצוא כלה ליצחק. הפתרון שלו הוא העמדת תנאי: הנערה שתשקה אותו ואת גמליו היא הכלה, אולם הוא לא ציפה שהתנאי יתמלא כל כך מהר, עד שהתורה מתארת את תגובתו במילים: והאיש משתאה לה.

אברהם שולח את אליעזר להביא אישה לבנו יצחק, אבל תיאור השליחות מעורר שאלה: למה מעניין אותנו שאליעזר לוקח עשרה גמלים מלאים בכל טוב אדוניו?

באחד מתפקידי הקודמים כיהנתי כראש האגף לפיתוח כלכלי של החברה הבדואית בנגב, מטה היישום במשרד ראש הממשלה.[1] בחורף 2013, בעקבות

יש לעיתים שאדם שעומד מול עוול, והוא חושב שגם בלעדיו יהיה מי שיטפל בעוול, שהקב"ה יראה ויעניש. על כך בא הרב הבכור שור ואומר: אסור לשתוק!

וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. פרשת וירא ממשיכה את מה שסיימה בו בפרשת לך לך- אברהם לאחר ברית המילה יושב כואב בפתח אוהלו, והקב"ה

מים לים לעילוי נשמת אליהו בן מזל מזל בת נזמה מרדכי בן רחל "ויהי אחר הדברים האלה והאלוהים נסה את אברהם" (כב',א') פרשת העקדה היא אחת

מים לים לעילוי נשמת אליהו בן מזל מזל בת נזמה מרדכי בן רחל עקדת יצחק היא אירוע מכונן בתפיסה היהודית, עדות לכך היא מרכזיותה במהלך תפילות

צדיקים גדולים היו נטועים לאורך כל הדורות עד להגעתו של אברהם. אם כך, מדוע נבחר דווקא אברהם להיות "אבי האומה העברית"?