מוטי מלכא
גדולה המלאכה
המדרש מציין את כוחה הגדול של המלאכה שבזכותה השרה הקב"ה שכינתו על העם, אך מדוע היא בכלל נצרכה? מדוע דווקא על ידי המלאכה תשרה שכינת ה' על העם?
המדרש מציין את כוחה הגדול של המלאכה שבזכותה השרה הקב"ה שכינתו על העם, אך מדוע היא בכלל נצרכה? מדוע דווקא על ידי המלאכה תשרה שכינת ה' על העם?
הרב בכור שור דן בשאלה מה טעמו של מתן ממון במקום הפגיעה הפיזית באדם אחר, האם לא מוצדקת הטענה לענישה של מידה כנגד מידה במקרה זה?
בעלי המדרש שאלו מדוע עניין המזבח, בו הסתיימה פרשת יתרו הקשור בעבודת האל, סמוך לפרשת הדינים – לפרשת משפטים העוסקת בעניינים חברתיים בתוך העם?
לא כל תלמיד מבין באותה הדרך, ולא לכל ילד את אותו האופי. האחריות בסופו של דבר היא על המורה, המחנך וההורה למצוא את הדרך הנכונה לחנך.
חברה אנושית לא יכולה לסבול צרות עין משום שמי שצרה עינו מחפש לראות את הפגם והשלילי במי שסובב אותו וזה בניגוד למי אנושית שלא רואה בפגמים שבאחר סיבה לגאווה עצמית
פרשת משפטים מתחילה בדינים הקשורים בתחום שבין אדם לחברו אך מדוע לא פותחת התורה במצוות הקשורות ב-אנוכי ה' אלא דווקא באלו הקשורות ב-לא תגנוב?
התורה מספרת על דברי יתרו: "בדבר אשר זדו עליהם", אך לא מפרשת מהו בדיוק הדבר. ר"י בכור שור מתייחס לשתי אפשרויות להבין את הדברים.
התורה מספרת שיתרו שומע על הצלת בני ישראל ולכן בא אליהם, ובבואו משה מספר לו את מה שנעשה למצרים ולפרעה. מדוע היה משה צריך לספר זאת? נעיין בדברי הכלי יקר.
בתחילת הפרשה אנו שומעים על בוא יתרו למחנה ישראל: הוא זובח לה' ומכיר בגדולתו של הקב"ה. מתוך כך עולה השאלה: מדוע הוא לא נשאר עם בני ישראל?
מדוע ניתנה התורה דווקא במדבר סיני? לכאורה היה נכון לתת את התורה דווקא בארץ ישראל, ובכך לבטא את השילוב של התורה, הארץ והעם.
מדוע היה חשוב לתורה לציין דווקא את דברי יתרו בהכרתו את גדולת הקב"ה? האם דווקא ממי שלא הניח עבודה זרה שלא עבדה אנו צריכים לשמוע זאת?
מהי משמעות המילים למען אנסנו הילך בתורתי? איזה ניסיון יש בכך שמביא הקב"ה לבני ישראל את המן? יש שראו בכך ניסיון מעשי ויש שראו בכך אקט חינוכי.
