
והובא אל הכהן
חכמים זיהו שהמביא לצרעת הו פגיעה בחברה על ידי מעשים שעשה המצורע, מה שמעלה את השאלה: אם זה המצב אז מדוע הוא עומד מול הכהן ולא מול השופט?

חכמים זיהו שהמביא לצרעת הו פגיעה בחברה על ידי מעשים שעשה המצורע, מה שמעלה את השאלה: אם זה המצב אז מדוע הוא עומד מול הכהן ולא מול השופט?

נחלקו הפרשנים ביחס למהות חטאם של נדב ואביהו, וננסה לעיין בדברי התורה ובדברי בעלי הפשט בכדי לראות כיצד הם הבינו את מהות החטא.

מהו שביעי של פסח? מה מהות החג וכיצד היא מתבטאת? נעיין במשמעות החג וננסה לראות מדוע לא נאמר בו הלל שלם בברכה?

התורה מצווה אותנו: 'לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ', האם זה כל כך פשוט? והאם המגורים במצרים מפצה על מה שעשו המצריים לאבותינו?

מצווה התורה את בני ישראל והייתם קדושים. בעל הכלי יקר מוצא רעיון בציווי זה, ומלמד אותנו שתמיד צריך לשאוף ולהשתפר – והקב"ה יסייע.

ענייני מאכלות אסורים המופיע בפרשה מעורר קושי הן מצד מהות הציווי והן מבחינת מקומו. נעיין בדברי הבכור שור המסביר את הדברים.

בעלי המדרש מנגידים בין בני אהרן ו- 250 נשיאי העדה שנלוו אל קרח, ושנשרפו כאשר הביאו את הקטורת. ננסה להבין את דברי המדרש ואת הבסיס להשוואה זו.

קרבנות החטאת המובאים ביום השמיני מעוררים קושי – אם אהרון מקריב חטאת על מנת לכפר בעדו ובעד העם, מדוע יש צורך שהעם יביא קורבן נוסף לכפר בעדם?

מה היה חטאם של נדב ואביהו? בעלי המדרש זיהו מספר חטאים שהובילו לעונש החמור שקיבלו שני בני אהרן. ננסה לברר האם מדובר באמת בחטאים שונים?

מצווה התורה לשחוט את החטאת באותו המקום בו נשחטת העולה, ונשאלת השאלה: מדוע הדגשה זו? מה הקשר שבין העולה והחטאת? נעיין בתשובת הכלי יקר לכך.

מצווה התורה בפרשה על קרבן החטאת, ומדגישה ביחס לכוהנים: מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה, ושואל על כך הבכור שור: מדוע? במה שונה הכהן משאר העם?

פרשת צו מספרת התורה על שבעת ימי המילואים שבהם הוקדש המשכן. ננסה לברר שאלות העולות מהפסוקים כגון: מתי היו ימי המילואים? ומה נעשה בהם?