ספר דברים

בעל ספר החינוך מסביר כי הדיבור משפיע- לא רק על הסביבה החיצונית, אלא גם על האדם פנימה. מתוך דבריו ננסה להסביר את הרעיון שמאחרי מקרא הביכורים.

הפסוק הפותח את הפרשה מתחיל בלשון יחד וממשיך בלשון רבים, כיצד מסביר זאת בעל הכלי יקר? וכיצד רלוונטיים דבריו גם אלינו אנו?

דורשים חכמים את הסמיכות שבין פרשת אשת יפת תואר ובן סורר ומורה בכך שמצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה, אולם דברים אלו דורשים הסבר והרחבה…

מלמדים חז"ל שבתי הדין צריכים להיות פרושים בכל הארץ על מנת להוציא משפט צדק, אך האם לא ניתן לעשות זאת אם לא היו מפוזרים? ולמה דווקא צדק ולא אמת?

חכמים עסקו בסמיכות הנושאים בתחילת פרשת כי תצא, ונראה שאפשר להסביר את הקשר ביניהם לא בסודות ורמזים עליונים, אלא חינוך וסדר הערכים בחיי האדם.

מדוע נענש בן סורר ומורה ומי אשם במצבו? ננסה לבחון נשאלות אלו ולהבין את דברי חכמים שאמרו הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר.

מה הכוונה במושג: הטוב והישר? האם יש כאן התייחסות לשני מושגים שונים או שמדובר במילים נרדפות זו לזו ושני משגים הם בעלי משמעות זהה?

בשני מקומות נזכר צירוף המילים הישר והטוב: בפרשת ואתחנן נאמר: וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי יְהֹוָה לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ

מהמילים: כי היא חכמתם לעיני העמים למדו חכמים שהחוכמה המדוברת היא האסטרונומיה, אך האם משמעות הדבר שמדע זה הינו חלק מלימוד התורה?

לעילוי נשמת אליהו בן מזל מזל בת נזמה מרדכי בן רחל מים לים (כג) וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהֹוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר. (כד) אֲדֹנָי יֱהֹוִה אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת

כיצד ניתן להבין את הנושאים שבהם פותח משה את נאומו בפרשת דברים? האם לא היה ראוי לפתוח את הספר בסיפור יציאת מצרים או מעמד הר סיני?

המדרש מתייחס למקומות בהם מופיע בתורה הנושא של אכילה ושביעה, ומציין כי בכל מקום כזה מופיעה גם הזהרה מפני שכיחת הקב"ה. אך מהו הקשר בין הדברים?