מוטי מלכא
נתונים המה לו
התורה מצווה להעמיד את הלויים לשירות אהרון: נתונם המה לו מאת בני ישראל, והרב בכור שור רואה בציווי ביטוי ליחס שבין העם והמקדש.
התורה מצווה להעמיד את הלויים לשירות אהרון: נתונם המה לו מאת בני ישראל, והרב בכור שור רואה בציווי ביטוי ליחס שבין העם והמקדש.
בפרשת במדבר הקב"ה מצווה את משה לשאת את ראשם של בני ישראל, לפקוד ולמנות אותם, אך מדוע הלשון המפקד נאמר דווקא בלשון נשיאת ראש?
התורה אומרת שבני ישראל חנו איש על דגלו באותות לבית אבותם, והפרשנים עסקו בשאלה מהם אותות אלו ולאיזה אבות מתייחסים הדברים?
בפרשת בהר מצווה התורה על דיני גאולת אדמות, ומחלקת בין בתים הנמצאים מחוץ לעיר לאלו הנמצאים בתוכה. נעיין בדברי הבכור שור על משמעות חלוקה זו.
מבטיח הקב"ה לישראל: ולא תגעל נפשי אתכם, כיצד ניתן להבין הבטחה זו שחוזרת על עצמה פעמיים בפרשה? הרב בכור שור מסביר זאת בהקשר לגלות.
סופה של פרשת בחקותי עוסק במצוות מעשר שני ומעשר בהמה, מצוות הקשורות בעם ישראל ובכוהנים יחד. נעיין בפרטי המצווה וכלליה.
בפרשת בהר מצווה אותנו התורה על מצוות השמיטה והיובל, מצוות המזכירות זו את זו, ולשתיהן יש גם דמיון לשבת. נלמד מהם פרטי המצווה וכיצד היא מתקיימת.
רבים מהפרשנים שואלים מדוע בתוך הברכות לא מוזכר שכר העולם הבא? הרי זה השכר המשמעותי של קיום המצוות ולכן היה נראה שבפרשת בחוקותי הוא יופיע גם?
מצוות השמיטה, שהתורה מציינת שנאמרה בסיני, מעלה קושי כפול: מדוע הזכירה התורה דווקא מצווה זו? ומה משמעות הזכרת דווקא מצווה זו בסיני?
פרשת בהר עוסקת בשני נושאים עיקריים: מצוות שנת השמיטה ומצוות שנת היובל. נעיין בשמיטת כספים, בדברי רש"י "מה עניין שמיטה אצל הר סיני" ובקשר לתורה שבעל פה, ובסיומה של הפרשה.
פרשת בחקותי מביאה נושאים הקשורים בהקדשות למקדש: כי יפלא נדר בערכך . ושואל בעל הכלי יקר: מדוע נסמך הציווי לפרשת הקללות?
מצווה התורה כי במקרה בו נמכר אדם מישראל לגר תושב , יש חובה לגאול אותו ולקנות אותו מיד אדונו הגוי. בעל הכלי יקר מוצא הכוונה חינוכית בציווי.
