מוטי מלכא

חג שבועות, עצרת או חג הביכורים? ריבוי שמות החג מלמד על צדדים שונים בו, צדדים שמקבלים ביטוי גם במנהגים המיוחדים לו.

מעמד הר סיני, הינו המעמד הגדול בו ניתנה תורה לעם ישראל. אך האם היה זה אירוע רגעי בו דיבר הקב"ה לעם או שמדובר על אירוע ארוך יותר ומתמשך? ננסה בדברים הבאים לעמוד על מהותו וזמנו של המעמד.

כיצד היה נראה מחנה ישראל בזמן המסעות? חכמים נחלקו האם הלכו כקורה או כתיבה, וננסה להבין את שורש המחלוקת וכיצד ניתן לפתור אותה.

התורה מצווה להעמיד את הלויים לשירות אהרון: נְתוּנִם הֵמָּה לוֹ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, והרב בכור שור רואה בציווי ביטוי ליחס שבין העם והמקדש.

בפרשת במדבר הקב"ה מצווה את משה לשאת את ראשם של בני ישראל, לפקוד ולמנות אותם, אך מדוע הלשון המפקד נאמר דווקא בלשון נשיאת ראש?

התורה אומרת שבני ישראל חנו איש על דגלו באותות לבית אבותם, והפרשנים עסקו בשאלה מהם אותות אלו ולאיזה אבות מתייחסים הדברים?

בפרשת בהר מצווה התורה על דיני גאולת אדמות, ומחלקת בין בתים הנמצאים מחוץ לעיר לאלו הנמצאים בתוכה. נעיין בדברי הבכור שור על משמעות חלוקה זו.

מבטיח הקב"ה לישראל: ולא תגעל נפשי אתכם, כיצד ניתן להבין הבטחה זו שחוזרת על עצמה פעמיים בפרשה? הרב בכור שור מסביר זאת בהקשר לגלות.

סופה של פרשת בחקותי עוסק במצוות מעשר שני ומעשר בהמה, מצוות הקשורות בעם ישראל ובכוהנים יחד. נעיין בפרטי המצווה וכלליה.

בפרשת בהר מצווה אותנו התורה על מצוות השמיטה והיובל, מצוות המזכירות זו את זו, ולשתיהן יש גם דמיון לשבת. נלמד מהם פרטי המצווה וכיצד היא מתקיימת.

רבים מהפרשנים שואלים מדוע בתוך הברכות לא מוזכר שכר העולם הבא? הרי זה השכר המשמעותי של קיום המצוות ולכן היה נראה שבפרשת בחוקותי הוא יופיע גם?

מצוות השמיטה, שהתורה מציינת שנאמרה בסיני, מעלה קושי כפול: מדוע הזכירה התורה דווקא מצווה זו? ומה משמעות הזכרת דווקא מצווה זו בסיני?