
המשפט והחברה
חברה אנושית לא יכולה לסבול צרות עין משום שמי שצרה עינו מחפש לראות את הפגם והשלילי במי שסובב אותו וזה בניגוד למי אנושית שלא רואה בפגמים שבאחר סיבה לגאווה עצמית אלא פתח לעזרה לזולת.

חברה אנושית לא יכולה לסבול צרות עין משום שמי שצרה עינו מחפש לראות את הפגם והשלילי במי שסובב אותו וזה בניגוד למי אנושית שלא רואה בפגמים שבאחר סיבה לגאווה עצמית אלא פתח לעזרה לזולת.

בתחילת הפרשה אנו שומעים על בוא יתרו למחנה ישראל, הוא זובח לה' ומכיר בגדולתו של הקב"ה. מתוך כך עולה השאלה-

מדוע ניתנה התורה דווקא במדבר סיני? לכאורה היה נכון לתת את התורה דווקא בארץ ישראל ובכך לבטא את השילוב של התורה, הארץ והעם.

התורה מספרת: וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ, אך ההסבר מעורר קושי. ננסה לראות איך התמודדו איתו הפרשנים.

התורה מספרת שלפני שיצא משה לשליחותו הוא ניגש ליתרו לבקש את רשותו, דבר זה נראה תמוה- הרי הקב"ה ציווה אותו ללכת! ננסה להבין את מעשהו.

חכמים נחלקו בשאלה האם פרעה בפרשת שמות הוא פרעה שהעלה את יוסף מהבור? אבל אולי ניתן להבין את המושג ניתחדשו

חכמים הסבירו שביום ובלילה המלאכים אומרים שירה לפני הקב"ה, אולם בעלי המדרש מצאו יום אחד שבו לא אמרו מלאכים שירה- אותו היום שבו מעשי ידי הקב"ה טבעו בים.

התורה מצווה על מצוות קידוש החודש. שני חלקי הציווי נראים שאומרים את אותו הדבר- החודש הזה לכם ראש חודשים משמעו

אומר הקב"ה למשה: ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים- מי הם אותם אלוקי מצרים אליהם הקב"ה מתייחס ? ומדוע בכלל יש