הפסיכולוגיה של פרה אדומה
מצוות פרה אדומה מעוררת שאלות- בעיקר סביב הניסיון למצוא היגיון בפרטי המצווה. ננסה לראות האם המצווה יכולה להיות מוסברת בפן
מצוות פרה אדומה מעוררת שאלות- בעיקר סביב הניסיון למצוא היגיון בפרטי המצווה. ננסה לראות האם המצווה יכולה להיות מוסברת בפן
בעלי המדרש מסבירים את שורש מעשי קרח בטענתו על מינוי אליצפן לנשיא משפחת בני קהת. כאשר בוחנים את הטענה נראה שיש בה צדק, אם כן למה נענש?
חכמים ראו בקרח איש מדון ומריבה. הרב משאש מסביר עד כמה חמורה המחלקות והגאווה- במיוחד לאלו הרוצים למלא תפקידי שררה על הציבור.
בפרשת נשא מספרת התורה על נדר הנזיר, וקרבן החטאת שמביא הנזיר בסיום הנדר, עורר את השאלה כיצד יש להתייחס אליה – האם היא רצויה או לא?
הקב"ה מצווה על המועדות, אך מהכיוון ההפוך אומר ה': חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי! רבי עקיבא במדרש מלמד מתי רצויים המועדות ומתי שנואים.
התורה מציינת בפנינו את סוגי בעלי החיים מהם מותר להביא קורבן, אולם, לפחות במבט ראשון לא ברור, מדוע נבחרו דווקא סוגי בעלי חיים אלו?
מצווה התורה על מצוות כיסוי הדם: כאשר שוחטים בהמה או עוף, עלינו לכסות את דמה בעפר הארץ. חכמים למדו ממצווה זו כלל לגבי המצוות בכללן.
פרשת קדושים מזכירה מאוד את פרשת משפטים- שתיהן מלאות בציוויים שבין אדם לחברו. אך מדוע לא נאמרו הפרשיות יחד ומה מקומה של קדושים כאן?
הפרשה מספרת על הביקורת העצמית של משה רבנו, וראינו כיצד לומדים מכך חז"ל על אופיו של משה, הנהגתו והתנהגותם הרצויה
התורה מספרת שהקב"ה ביום השביעי 'שבת וינפש'. אך מהי משמעות מילים אלו, מהי שביתה ומהי נפישה? עיון בדברי המדרש אגדה מביא תשובה מעניינת לכך.
הדיון על תפקיד המחנך ודמותה של מערכת החינוך לא התחיל בדור שלנו. המדרש פותח פתח להסתכלות על גישתם של הלל ושמאי בנושא שראוי וכדאי שנכיר גם אנו.
לא כל תלמיד מבין באותה הדרך, ולאל כל ילד את אותו האופי. האחריות בסופו של דבר היא על המורה, המחנך