פרשת מצורע

קושרים חכמים את הפסוק: טעמו וראו כי טוב ה', עם תחילת פרשתנו: זאת תהיה טהרת המצורע, ולמדו מסר גדול לאדם ולעם ביחס לתשובה.

פרויקט הקריאה בתורה הוא חגיגה אמיתית של מורשת, מסורת ודיוק בלשון הקודש. הקריאה בתורה היא לא רק מצווה, אלא גם חוויה שמחברת אותנו לשורשים העמוקים של העם היהודי. כאן תוכלו להאזין לקריאת פרשת מצורע בשני נוסחים – הנוסח הירושלמי והנוסח המרוקאי – ולהיחשף ליופייה של המסורת שהועברה מדור לדור.

בצרעת הבית מגיע האדם אל הכהן ואומר לו: כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת, ועל כך שואלים: מדוע נאמר כ- נגע, למה לא אומר: נגע ראיתי? תשובת חכמים מלמדת אותנו עד כמה חשוב לדעת לומר: לא יודע!

שתי שבתות צריכים ישראל לשמור בשביל להיגאל, ושתי שבתות 'גדולות יש במעגל השנה: שבת שובה ושבת הגדול. שבת שובה לקראת יום היראה ושבת הגדול לקראת פסח המבטא את האהבה שבין הקב"ה ועם ישראל.

בתהליך טהרת המצורע משתמש הכהן בארז, אזוב ושני. בעל הבכור שור מראה כיצד אלמנטים אלו מהווים כלים חינוכיים המשמשים להפוך את חזרתו בתשובה לקבועה.

כיצד מחליט הכהן שהאדם מצורע, והאם רק הכהן יכול לקבוע זאת? נעיין בשאלת הגדרת נגע הצרעת, זמן הבדיקה וכיצד עושה זאת הכהן.

בפתיחת פרשת מצורע פותחת התורה בטהרת המצורע: זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טׇהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן. בעל הכלי יקר מוצא רעיון אקטואלי בטהרה זאת.

המדרש המפורסם מספר על ר' ינאי והרוכל המוכר סם חיים. עיון במדרש מלמד על שתי גישות ביחס לחטא וביחס לתיקון העולם המבוטאות במעשי שני האישים ובשאלה: מי האיש החפץ חיים?

בפרשת מצורע אנו לומדים על דרכי הטהרה של המצורע. ננסה לעמוד על הפעולות שעושה הכהן ביום הראשון לטהרה, ובאילו כלים משתמש הכהן בטהרה זו?

עם ישראל הוא זה שיקבע בהתנהגותו את מצבה של ארץ ישראל. אם באים על ארץ ישראל נגעים, הם באים בגין התנהגותנו הפנימית בארץ.

על חומרת לשון הרע עומדים חז"ל במקורות רבים. והם אף משווים אותו לעבירות החמורות ביותר, ולכן נשאלת השאלה: כיצד ניתן להיטהר מעוון זה?