פרויקט הקריאה בתורה הוא חגיגה אמיתית של מורשת, מסורת ודיוק בלשון הקודש. הקריאה בתורה היא לא רק מצווה, אלא גם חוויה שמחברת אותנו לשורשים העמוקים של העם היהודי. כאן תוכלו להאזין לקריאת פרשת מטות ו- מסעי בשני נוסחים – הנוסח הירושלמי והנוסח המרוקאי – ולהיחשף ליופייה של המסורת שהועברה מדור לדור.
מה המשמעות של כפילות המילים "מוצאיהם למסעיהם", הכתובים פעם אחת בסדר זה ופעם שנייה בסדר אחר – "מסעיהם למוצאיהם" ?
התורה מצווה על ערי מקלט – ערים אליהם יוכל הרוצח לברוח לפני משפטו בכדי שלא ייהרג בידי גואל הדם, ושאליהם רוצח בשגגה גולה.
מה משמעות הביטוי "ולא תחניפו את הארץ"? מה עניין החנופה כאן, ומדוע דווקא כאן מציינת התורה "כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל"?
"ויסעו ויחנו", "ויסעו ויחנו", ארבעים ושניים מסעות עוברים בני ישראל מארץ מצרים עד לערבות מואב. מסעות ארוכים היו וגם מסעות קצרים. תמיד חונים ועוצרים, לפעמים לפרק זמן קצר ולפעמים ארוך. כל מקום וייחודו שלו, וכל מסע והאירועים שבו.
בפרשת מסעי מתוארים מסעות בני ישראל במדבר, החל מיציאתם מארץ מצרים ועד לחנייתם בערבות מואב על גבול הכניסה לארץ – מ"ב מסעות.
פרשנים רבים דנו בשאלת הקשר שבין הכהן הגדול והרוצח בשגגה: מדוע תלויה תקופת גלותו של הרוצח השגגה בעיר המקלט דווקא בחיי הכהן הגדול?
מדוע נכתבו מסעותיהם של בני ישראל במדבר? התורה אינה ספר היסטוריה, ולכן ניסו בעלי המדרש להבין מהו המסר הנלמד מתיאור המסעות לימינו אנו.
הפרשה מספרת על ערי המקלט. מצווה התורה שישב ההורג בעיר המקלט עד מות הכהן הגדול, ולכן שואל בעל הכלי יקר- כיצד קשור הכהן הגדול לעניין?
הפרשה מספרת על מסעות בני ישראל בצאתם ממצרים. מספרת התורה שלאחר שהתרחקו בני ישראל שני מסעות הם שבים על עקבותיהם חזרה, מדוע?
התורה מפרטת את מסעותיהם של בני ישראל במהלך 40 השנים במדבר. בעלי המדרש העלו את השאלה: מה ניתן ללמוד מתיאור זה?
