פרויקט הקריאה בתורה הוא חגיגה אמיתית של מורשת, מסורת ודיוק בלשון הקודש. הקריאה בתורה היא לא רק מצווה, אלא גם חוויה שמחברת אותנו לשורשים העמוקים של העם היהודי. כאן תוכלו להאזין לקריאת פרשת בלק בשני נוסחים – הנוסח הירושלמי והנוסח המרוקאי – ולהיחשף ליופייה של המסורת שהועברה מדור לדור.
התורה מספרת על בלעם, וקשה שלא להשוות את דמותו לדמותו של יתרו: שניהם היו מגדולי האומות, שניהם שמעו על יציאת מצרים ושניהם לא פחדו להשיא עצה ביחס לישראל, אך כמה גדול המרחק שביניהם…
פרשת "בלק" היא מרתקת ומלאה במציאויות מורכבות ונבואות על האומה הישראלית. כולנו מכירים את הסיפור על אתונו של בלעם שבטרם פתחה את פיה, בלעם מכה אותה שלוש פעמים, עד שהמלאך מתערב ופוקח את עיני בלעם. מדוע בא המלאך בטענות אל בלעם על כך שהיכה את האתון הרי זו הדרך להנחות את הבהמה ?
התורה מספרת על עצת בלעם, עצה שהשיא בלעם לבלק, אך התורה אינה מספרת מהי אותה עצה ומדוע בכלל השיא בלעם עצה לבלק?
בסיפור בלעם והאתון, לאחר שהמלאך נגלה לבלעם, בלעם מתנצל ואומר 'חטאתי' – אך מה היה החטא? על מה יש לבלעם להתנצל אם ה' הסכים להליכתו?
בלעם לא יכול לקלל את ישראל ממקומו, עליו לראות אותם לקללם. ובנוסף, עליו להתייצב במקום מאד מסוים, ממנו אפשר לראות רק חלק מן העם ולא את כולו.
התורה מדגישה כי בלעם אינו יושב עם מואב, ולכן היה צריך לקרא לו מ- אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ, אולם הדגשה זו תמוהה, שהרי מה זה משנה לנו היכן ישב בלעם?
לעומת בלעם, בלק לא משחק משחקים- הוא לא מסתיר את כוונותיו ולא עוטף את דבריו בדברי נחמדות ותירוצי שווא שקריים, יש לו מטרה: אולי אוכל נכה בו .
שלוש פעמים מנסה בלעם לקלל את ישראל, שלוש פעמים הקב"ה שם את הדברים בפיו ומברכם. אבל היה תנאי לכל ניסיון קללה: בלעם היה חייב לראות את העם.
שנאת הדת של מואב כלפי בני ישראל הוציאה את המואבים ממקומם, וגרמה להם לעשות פעולות לא רציונליות, ולוותר על "תעודת הביטוח" שניתנה להם מהקב"ה.
כיצד אדם שמדבר עם אלוהים לא מצליח להבין את מה שאלוהים רוצה ממנו? כיצד קוסם ששמעו יצא למרחוק לא יכול להתמודד עם אתון סוררת?
בפרשת בלק, גם בלק וגם בלעם מתארים את ישראל. בלק אומר: עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם- בעבר. לעומתו בלעם אומר בהווה- עם יוצא ממצרים, מדוע?
