פרויקט הקריאה בתורה הוא חגיגה אמיתית של מורשת, מסורת ודיוק בלשון הקודש. הקריאה בתורה היא לא רק מצווה, אלא גם חוויה שמחברת אותנו לשורשים העמוקים של העם היהודי. כאן תוכלו להאזין לקריאת פרשת בחקתי בשני נוסחים – הנוסח הירושלמי והנוסח המרוקאי – ולהיחשף ליופייה של המסורת שהועברה מדור לדור.
בפרשת בחקותי מלמדת התורה על תגובת העם לעונשי הקב"ה: וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי – העונשים באים 'במקרה', ולכן אינם מחייבים שינוי, אך התורה באה ללמד להיפך – עלינו לקחת אחריות ולתקן!
פרשת בחקותי, שנראה שאין מתאימה ממנה לזמננו, פותחת ברצף של ברכות אשר מסתיימות בהבטחה: וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת, אך מה משמעות הבטחה זו?
בסיום הברכות בפרשת בחקותי מזכיר הקב"ה לעם את הוצאתם ממצרים והצלתם מהשעבוד במילים: וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם, אך כיצד יש להבין הזכרה זו?
מבטיח הקב"ה לישראל: ולא תגעל נפשי אתכם, כיצד ניתן להבין הבטחה זו שחוזרת על עצמה פעמיים בפרשה? הרב בכור שור מסביר זאת בהקשר לגלות.
סופה של פרשת בחקותי עוסק במצוות מעשר שני ומעשר בהמה, מצוות הקשורות בעם ישראל ובכוהנים יחד. נעיין בפרטי המצווה וכלליה.
רבים מהפרשנים שואלים מדוע בתוך הברכות לא מוזכר שכר העולם הבא? הרי זה השכר המשמעותי של קיום המצוות ולכן היה נראה שבפרשת בחוקותי הוא יופיע גם?
פרשת בחקותי מביאה נושאים הקשורים בהקדשות למקדש: כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ . ושואל בעל הכלי יקר: מדוע נסמך הציווי לפרשת הקללות?
מהי הזכירה המופיעה בפסוק: וְזָכַרְתִּי, אֶת-בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, שבזכותה יוציא הקב"ה את עם ישראל גם מהמצבים הקשים ביותר? האם היא קיימת לעולם?
בשנות השמיטה והיובל – כולם שווים, אין "אדון הארץ". כולם באותו פסוק – אתה, עבדך, אמתך, שכירך, תושבך ואפילו בהמתך.
בסיום ספר ויקרא, לפני היציאה למדבר, לפני היציאה למדבר, הקב"ה מציג את שתי חלופות לפני עם ישראל: ללכת בדרך התורה או חלילה לבחור בדרך אחרת.
