מוטי מלכא
מעלת אבא יודן
על מילים כי ירחיב ה' אלוהיך את גבולך, מביא המדרש סיפור המדבר באבא יודן והתעשרותו מחדש בזכות הצדקה, אך קשה להבין כיצד מתקשר המעשה לפסוק עצמו?
על מילים כי ירחיב ה' אלוהיך את גבולך, מביא המדרש סיפור המדבר באבא יודן והתעשרותו מחדש בזכות הצדקה, אך קשה להבין כיצד מתקשר המעשה לפסוק עצמו?
מדוע מדגישה התורה: הכהן אשר יהיה בימים ההם? וכי יש אפשרות לגשת לכהן מימים עברו? נראה כיצד הסבירו זאת חכמים ומה ניתן ללמוד מכך.
בעל ספר החינוך מסביר כי הדיבור משפיע- לא רק על הסביבה החיצונית, אלא גם על האדם פנימה. מתוך דבריו ננסה להסביר את הרעיון שמאחרי מקרא הביכורים.
הפסוק הפותח את הפרשה מתחיל בלשון יחד וממשיך בלשון רבים, כיצד מסביר זאת בעל הכלי יקר? וכיצד רלוונטיים דבריו גם אלינו אנו?
דורשים חכמים את הסמיכות שבין פרשת אשת יפת תואר ובן סורר ומורה בכך שמצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה, אולם דברים אלו דורשים הסבר והרחבה…
מלמדים חז"ל שבתי הדין צריכים להיות פרושים בכל הארץ על מנת להוציא משפט צדק, אך האם לא ניתן לעשות זאת אם לא היו מפוזרים? ולמה דווקא צדק ולא אמת?
חכמים עסקו בסמיכות הנושאים בתחילת פרשת כי תצא, ונראה שאפשר להסביר את הקשר ביניהם לא בסודות ורמזים עליונים, אלא חינוך וסדר הערכים בחיי האדם.
מדוע נענש בן סורר ומורה ומי אשם במצבו? ננסה לבחון נשאלות אלו ולהבין את דברי חכמים שאמרו הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר.
מה הכוונה במושג: הטוב והישר? האם יש כאן התייחסות לשני מושגים שונים או שמדובר במילים נרדפות זו לזו ושני משגים הם בעלי משמעות זהה?
רש"י מתייחס גם בפרשת ואתחנן וגם בפרשת ראה למושג: הישר והטוב, אולם בכל מקום הוא מפרש בצורה שונה, מדוע?
מהמילים: כי היא חכמתם לעיני העמים למדו חכמים שהחוכמה המדוברת היא האסטרונומיה, אך האם משמעות הדבר שמדע זה הינו חלק מלימוד התורה?
הפרשה מתחילה בתיאור תחינתו של משה רבנו לפני הקב"ה שיאפשר לו להיכנס לארץ, ובתשובה "רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה". מדוע לא התקבלה תחינתו של משה? נעיין
