מים המפרשים

קרבנות החטאת המובאים ביום השמיני מעוררים קושי – אם אהרון מקריב חטאת על מנת לכפר בעדו ובעד העם, מדוע יש צורך שהעם יביא קורבן נוסף לכפר בעדם?

פרשת צו מספרת התורה על שבעת ימי המילואים שבהם הוקדש המשכן. ננסה לברר שאלות העולות מהפסוקים כגון: מתי היו ימי המילואים? ומה נעשה בהם?

משה מבקש מהקב"ה לראות את פניו, בקשה שלא ברור מה משמעותה. האם לקב"ה יש גוף או שמא צריך להבין אותה בצורה אחרת.

התורה מספרת על חטא העגל והפרשנים נחלקים בדעתם כיצד להסביר חטא זה? האם יש בו עבודה זרה ממש או שמא טעות שניתן להבין, והאם בכלל חטאו בני ישראל?

התורה מצווה על בניית המנורה, הדלקת הנרות בה ועל קיום נר התמיד. נעיין במצוות הקשורות במנורה ובדעות לגבי מהותו של נר התמיד.

בנוגע למינוי המלך, התורה מתארת שעם ישראל יבקש למנות עליו "מלך ככל הגויים". התורה מסכימה לזה, אך מבהירה שכדי שהחברה תתקיים באופן ראוי, גם על המלך חלות מגבלות.

התורה, בפרשה שמציבה את הסדר המשפטי-חברתי, שוזרת שלוש פעמים לאורך הפרשה את הצורך לדרוש, לחקור ולהגיע לאמת. זה הבסיס היסודי והעיקרי.

רוממות הלב היא איסור גאווה, והתורה מבקשת זאת למנוע מהמלך. ולא רק מהמלך, אלא גם מכולנו, מכל אחד ואחד בעם ישראל.

לעילוי נשמת: מזל בת נזמה בעבודתי פגשתי לא מעט אנשים מעניינים, שעשו דברים משמעותיים בחייהם לטובת החברה בישראל. מהם היו

שלושה נאומים נושא משה רבנו בפני בני ישראל, לפני פרידתו מהם וכניסתם לארץ ישראל. הנאום הראשון הוא "נאום התוכחה" שהופיע

ככל שמתעמקים בספר דברים, במעשיו של משה רבנו ובהנהגתו את עם ישראל, נראה שאפשר לקרוא לספר הזה גם בשם "ספר

אומר משה לעפ ישראל על התורה: כִּי הִוא חכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים, אך מהי חוכמה זו וכיצד היא באה לידי ביטוי לעיני העמים?