דבר תורה
למקומה של פרשת קדושים
פרשת קדושים מזכירה מאוד את פרשת משפטים- שתיהן מלאות בציוויים שבין אדם לחברו. אך מדוע לא נאמרו הפרשיות יחד ומה מקומה של קדושים כאן?
פרשת קדושים מזכירה מאוד את פרשת משפטים- שתיהן מלאות בציוויים שבין אדם לחברו. אך מדוע לא נאמרו הפרשיות יחד ומה מקומה של קדושים כאן?
התורה מסבירה את איסור השחיטה מחוץ למשכן בכך שבא למנוע את הקרבת הקורבנות לשעירים, אך כיצד סיבה זו מתקשרת לאיסור בשר תאווה?
התורה מצווה לאהוב כל אדם מישראל, אך כיצד בכלל ניתן לצוות זאת? אהבה היא רגש, וכיצד ניתן לצוות לפתח רגש של אהבה, או שנאה, כאשר הוא אינו קיים?
בפרשת אחרי מות אוסרת התורה על בני ישראל לשחוט ולאכול מחוץ למשכן, איסור המוסבר בפסוקים ברצון למנוע מבני ישראל לזבוח בכל מקום שירצו, אך למה?
פרשת אחרי מות עוסקת בין היתר בעבודת יום הכיפורים, ובתוך כך מצווה על שילוח השעיר לעזאזל המדברה, ציווי שעורר קושי גדול במציאת טעמו.
מהי הסיבה שציוותה התורה על מצוות המילה דווקא ביום השמיני? נעיין בדברי הבכור שור ההולך בעקבות הגמרא ומוצא מסר אנושי בציווי.
המדרש המפורסם מספר על ר' ינאי והרוכל המוכר סם חיים. עיון במדרש מלמד על שתי גישות ביחס לחטא וביחס לתיקון העולם המבוטאות במעשי שני האישים ובשאלה: מי האיש החפץ חיים?
בפרשת מצורע אנו לומדים על דרכי הטהרה של המצורע. ננסה לעמוד על הפעולות שעושה הכהן ביום הראשון לטהרה, ובאילו כלים משתמש הכהן בטהרה זו?
התורה מלמדת שכאשר יש נגע צרעת באחד האיברים הוא מטמא, ולעומת זאת כאשר הצרעת התפשטה על כל גופו של האדם – הוא טהור, כיצד ניתן להסביר זאת?
חכמים זיהו שהמביא לצרעת הו פגיעה בחברה על ידי מעשים שעשה המצורע, מה שמעלה את השאלה: אם זה המצב אז מדוע הוא עומד מול הכהן ולא מול השופט?
בפרשת תזריע אנו לומדים על נגע הצרעת. ננסה לעמוד על מהותה של הצרעת, בדגש על צרעת העור והבשר, וללמוד על הדינים המיוחדים לה.
נחלקו הפרשנים ביחס למהות חטאם של נדב ואביהו, וננסה לעיין בדברי התורה ובדברי בעלי הפשט בכדי לראות כיצד הם הבינו את מהות החטא.
