אבי כהן סקלי
קומה ה' ויפוצו אויבך
התורה מלמדת שבני ישראל נוסעים וחונים על פי ה', אם כך, למה מצווה משה בכל נסיעה וחניה "קומה ה'" ו- "שובה ה'" ? מה המשמעות הציווי והתפילה הזו?
התורה מלמדת שבני ישראל נוסעים וחונים על פי ה', אם כך, למה מצווה משה בכל נסיעה וחניה "קומה ה'" ו- "שובה ה'" ? מה המשמעות הציווי והתפילה הזו?
בסיומה של פרשת בהעלותך, מתארת התורה את חטא מרים ואהרון אשר מדברים אודות האישה הכושית שלקח משה לאישה. מיהי האישה? ומה היה חטאם של מרים ואהרון?
השראת רוח הקודש על הזקנים הייתה על פי צו ה'. אם כך, מה ייחודי במעשיהם של אלדד ומידד, ומה גרם ליהושע לרוץ למשה רבנו ולספר לו על כך?
בפרשת נשא מצווה התורה על ברכת הכוהנים, ונתמקד בהבנת משמעות חלקה השני של הברכה: יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ.
פרשת נשא ממשיכה במפקד הלויים ותפקידיהם, ופותחת בבני גרשון, פתיחה שמעוררת את השאלה: מדוע לא זכו בני גרשון לשאת את כלי הקודש?
בשנות השמיטה והיובל – כולם שווים, אין "אדון הארץ". כולם באותו פסוק – אתה, עבדך, אמתך, שכירך, תושבך ואפילו בהמתך.
מבקשת מאתנו התורה: כשתשבו בארץ ישראל, דאגו תמיד לדורות הבאים, שגם לדורות הבאים יהיה מה לאכול איפה לשבת, וממה לחיות. אל תחשבו רק על עצמכם.
בד"כ כאשר התורה מציינת את המילים "זאת" או "זה" המשמעות היא שהקב"ה הראה למשה ממש את הדברים, אך מה המשמעות של "זאת החיה" כאן ?
שכינה בעם ישראל מופיעה לא כאשר כל אחד מנסה את כוחו, אלא רק בחיבוק משותף, בחיבורים, בהבנה שאי אפשר לבד, רק כאשר – "שבת אחים גם יחד".
פרשת ויקרא, באמצעות ההתעסקות בתורת הקורבנות, מפגישה אותנו עם אותה ניגודיות בנפש האדם – הניגוד בין השאיפה לטוב ובין נפילות שמלוות את חיינו.
בני ישראל כולם היו שותפים למלאכה. כולם נטלו חלק במשימה המשותפת "לעשות רצון קונם" באמצעות בניית המשכן. חלקם נידבו את ממונם וחלקם היו עסוקים בביצוע המלאכה בפועל – אבל העשייה הייתה של כולם.
יש אדם שמצליח להגיע לדרגה כזאת שהלב מרומם ומרים אותו, נושא אותו "יותר ממה שהוא". זה יכול להיות בנדבת חומרים למשכן, בעזרה לזולת, ביחס אישי לבני משפחה, לחברים לעבודה ולחברים בכלל.