מפקד התרומות ותכליתן (לח, כא-כג): משה רבנו, איתמר הכהן ובצלאל ואהליאב ערכו מפקד של תרומות בני ישראל, סיכמו אותן והקצו אותן למלאכות השונות של המשכן.
תרומות המתכות (לח, כד-לא):
- זהב: סוכם סך הזהב שנתרם, אך לא פורט שימושו (בעיקר למנורה וציפויי הארון, המזבח הפנימי והשולחן).
- כסף: חולק לפי תכליתו: אדני המשכן והפרוכת, ווי העמודים, ציפוי ראשיהם וחישוקיהם.
- נחושת: שימשה ליציקת אדני פתח אוהל מועד, ריקוע מזבח החיצון וכליו, אדני קלעי החצר ושערה, ויתדות המשכן והחצר.
- בגדי השרד (לט, א-לא):
- תרומת הצמר וחוטי הטוויה שימשה לכיסויי כלי המשכן בעת מסעות ולייצור בגדי הכהונה.
- האפוד: סינר עם שתי רצועות לגוף ושתי כתפיות עם אבני שוהם הנושאות שמות שבטי ישראל.
- החושן: בד משובץ בשנים עשר אבנים יקרות עם שמות השבטים ומילים נוספות, נשא על החזה מעל האפוד ושימש כ"אורים ותומים".
- המעיל: מעיל תכלת עם שבעים ושניים פעמונים.
- הציץ: טס זהב על מצח הכהן הגדול עם הכיתוב "קודש לה'".
- הכותונת: כותונת פשתן ארוגה משבצות.
- המצנפת/מגבעת: כיסוי ראש מפשתן לכהן הגדול ולכהנים רגילים.
סיום מלאכת המשכן (לט, לב-מג): בני ישראל סיימו את כל מלאכת המשכן והביאו את כל חלקיו וכליו אל משה, שבירך אותם על עבודתם.
הציווי להקמת המשכן (מ, א-טז): ה' ציווה את משה להקים את המשכן בראש חודש ניסן, לפרט את הצבת הכלים, משיחתם, הלבשת הכהנים ומשיחתם.
משה מקים את המשכן (מ, יז-לג): בראש חודש ניסן, כמעט שנה לאחר יציאת מצרים, משה הקים את המשכן והציב את כל כליו במקומם.
השראת השכינה (מ, לד-לח): עם הקמת המשכן, הענן כיסה אותו וכבוד ה' מלא אותו, דבר המעיד על נוכחות השכינה ומנחה את בני ישראל במסעותיהם.