פרויקט הקריאה בתורה הוא חגיגה אמיתית של מורשת, מסורת ודיוק בלשון הקודש. הקריאה בתורה היא לא רק מצווה, אלא גם חוויה שמחברת אותנו לשורשים העמוקים של העם היהודי. כאן תוכלו להאזין לקריאת פרשת דברים בשני נוסחים – הנוסח הירושלמי והנוסח המרוקאי – ולהיחשף ליופייה של המסורת שהועברה מדור לדור.
מדוע חשוב לציין כנקודת זמן את העובדה שמשה עומד ומדבר עם בני ישראל אחרי שהוא מנצח את סיחון ואת עוג? מה מידע זה מוסיף לנו ומדוע הוא רלוונטי?
מה המשותף לכלל השינויים שיש בין התיאורים בספר דברים לבין תיאור אותם אירועים במקומות אחרים בתורה, ומדוע משה נותן ממקד את תפקיד העם באירועים?
כחלק מהאיסור להילחם עימם ונתינת נחלת עולם לבני לוט ואדום, מספרת לנו התורה על ההיסטוריה הצבאית של עמים אלו, אך מה הטעם הסיפור זה? מה יש לנו ללמוד מהתיאור?
בפרשת דברים מזכיר משה לבני ישראל שכאשר ביקש למנות שופטים – 'וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם', דבר שנעשה הרבה לפני מינוי יהושע. קידמה זו מלמדת על חשיבותה של החברה בעם ישראל.
בפרשת דברים משה רבנו מכוון את העם כיצד שלא להגיע למצב החברתי אשר הביא על עם ישראל את החורבן ובכך פרשת דברים היא המענה להפטרת חזון.
בהורדת התורה מן השמים אל הארץ חכמים הבינו שכדי לקיים באופן אמיתי את הנדרים וההתחייבויות שלנו, לעתים אנו נדרשים להתיר אותן.
פרשת דברים פותחת את הספר האחרון בחמישה חומשי תורה, ספר "משנה תורה". ספר זה כולל חזרה על המצוות הרלוונטיות לעם ישראל לפני כניסתם לארץ, חידוש של מעט מצוות שטרם נאמרו ותיאור האירועים המרכזים שחוו בני ישראל.
לשם מה מדגיש משה רבנו לשופטים את הציווי "שמוע בין אחיכם", הרי אי אפשר לשפוט בין שני צדדים מבלי לשמוע אותם? מה המשמעות של ציווי זה?
לא מעט מהפרשנים דנו בשאלה מי כתב את ספר דברים? השאלה לא מתייחסת לכתיבה הטכנית כמובן, אלא האם משה כתב את הספר מדעתו או שהקב"ה ציווה עליו לכתוב את הספר בנבואה? בחלקו הראשון של המאמר טעמנו מהדעות שרואות במשה כמניע לכתיבת הספר, בחלק בחלק השני נגענו בדעות המתנגדות לכך. מאמר זה ידון בדעת רש"י כפי שפרשניו מבינים אותה.
תחילת ספר דברים, על פי המדרש, עוסק בתוכחת משה לבני ישראל, ננסה לראות כיצד בעל הכלי יקר הבין למי נאמרו התוכחות? ומה הייתה מטרת התוכחות?
לא מעט מהפרשנים דנו בשאלה מי כתב את ספר דברים? השאלה לא מתייחסת לכתיבה הטכנית כמובן, אלא האם משה כתב את הספר מדעתו או שהקב"ה ציווה עליו לכתוב את הספר בנבואה? בחלקו הראשון של המאמר טעמנו מהדעות שרואות במשה כמניע לכתיבת הספר, בחלק זה נראה את הדעות המתנגדות לכך.
לא מעט מהפרשנים דנו בשאלה מי כתב את ספר דברים? השאלה לא מתייחסת לכתיבה הטכנית כמובן, אלא לשאלה האם משה כתב את הספר מדעתו או שהקב"ה ציווה עליו לכתוב את הספר בנבואה? ננסה בשני מאמרים לנסות ולראות מדגם ממגוון הדעות ביחס לשאלה זו. ניתן מקום קודם כל לדעות המובאות אצל חז"ל, ואח"כ לדעות הרואות במשה כגורם לכתיבת הספר. במאמר הבא נתייחס לדעות הסוברות כי הספר ניתן בנבואה, ונסכם בדעתו המיוחדת של המבי"ט.
כיצד ניתן להבין את הנושאים שבהם פותח משה את נאומו בפרשת דברים? האם לא היה ראוי לפתוח את הספר בסיפור יציאת מצרים או מעמד הר סיני?
בפרשת דברים מתאר משה את המפגש של בני ישראל עם בני עשיו, ועל הציווי של הקב"ה שלא לפגוע בבני עשיו ובארצם, ועולה השאלה – למה לא כבשו בני ישראל את הר שעיר ונחלת עשיו?
