הרב עידו פכטר
התשובה לאתגר התשובה
מדוע התשובה כה קרובה אלינו? משום שהיא ביסודה תלויה בנו. התשובה אינה דורשת מאתנו להפוך למה שאיננו. היא גילוי של טבענו העצמי, ולכן היא תמיד אפשרית, ומבחינה מסוימת גם מוכרחת.
מדוע התשובה כה קרובה אלינו? משום שהיא ביסודה תלויה בנו. התשובה אינה דורשת מאתנו להפוך למה שאיננו. היא גילוי של טבענו העצמי, ולכן היא תמיד אפשרית, ומבחינה מסוימת גם מוכרחת.
בתחילת הדרך נראים פרויקטים מורכבים כבלתי אפשריים, והשינוי מתרחש כשמתחילים להאמין שאפשר לבצעם. על הפסוק "לא בשמים היא": הדבר קרוב אליך מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו.
כולם ניצבים ועומדים בברית שנכרתת בין הקב"ה לעם ישראל, שנכרתת עם כניסת בני ישראל לארץ. כולם באותו מעמד בדיוק, אין ראש ואין זנב, אין שופט ואין נשפט, אין עשיר ואין
מה מביא יהודי מצליח בקייפטאון להשקיע את מרצו, זמנו וכספו במאבק למען מדינת ישראל? על הערבות ההדדית בעם ישראל, לאור פרשת נצבים.
הנסתרת לה' אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד עולם. כיצד מבין הרמב"ן את משמעות הפסוק ומה יש בו ללמדנו?
"את ה' האמרת היום" ו"וה' האמירך היום": להאמיר פירושו לרומם ולהעלות, כנראה מן המילה אמיר, צמרת העץ. על ההדדיות המכבדת שבין ה' לישראל, ובין אב לבנו.
בפרשת כי תבוא מאמירים בני ישראל את הקב"ה עליהם, והקב"ה מאמיר את בני ישראל לעם. נחלקו הפרשנים מה מקור המילה האמרה וכיצד להסביר לפיה את הפסוק.
מדוע התורה בפרשת כי תבוא בוחרת לסיים את חטיבת המצוות של ספר דברים דווקא במצוות מקרא ביכורים ווידוי מעשרות? ומה יש בכך ללמד אותנו?
לא לחינם מופיע הפועל לזכור, על הטיותיו השונות, מאות רבות של פעמים במקרא, כפי שזיהה ההיסטוריון יוסף חיים ירושלמי. עבודת הזיכרון היא העבודה המרכזית של החוויה היהודית.
משה רבנו נותן כלים לדורות. הפעם הכלים הם "לב לדעת", "עיניים לראות" ו"אזניים לשמוע". רק בחירה של כל אחד ואחת מאיתנו תוביל אותו לתקן את הרגע המפוספס, ולזכות בכוח הלב
משה מבין שאין משמעות לתורה הכתובה על אבן- גם אם תחזיק מעמד לנצח, אם העם אינו מסוגל לשמוע ולהקשיב. אין משמעות לטקסי ברכה וקללה אם העומדים בטקסים אלו לא מסוגלים
