
תעלומת מי מריבה – מהפך פרשני חדש וקדום
פרשיית מי מריבה רבת המסתורין הביאה לתופעות פרשניות מעניינות, ריבוי פירושים תהפוכות ויחסים מורכבים בין פשוטו של מקרא ומדרשו.

פרשיית מי מריבה רבת המסתורין הביאה לתופעות פרשניות מעניינות, ריבוי פירושים תהפוכות ויחסים מורכבים בין פשוטו של מקרא ומדרשו.

חכמים התייחסו למעלתה של השמיעה כפי שמתבטאת בפרשת האזינו, וכיצד השמיעה משפיעה על האדם, תפילתו וגופו מבחינה רוחנית.

המדרש מלמד שמשה רבנו הגדול הכפיף עצמו בפני יהושע. ובכך משה מלמד איזו גדלות נפש, איזו עוצמה אדירה ואיזו ענווה צריך מנהיג.

זכיתי להיות שותף בשני פרויקטים, שהיום אני יכול לומר שהיו מורכבים עבורי. האחד עסק בהקמת שכונה ייחודית וחדשנית לאנשים עם

משה רבנו נותן כלים לדורות. הפעם הכלים הם "לב לדעת", "עיניים לראות" ו"אזניים לשמוע". רק בחירה של כל אחד ואחת מאיתנו תוביל אותו לתקן את הרגע המפוספס, ולזכות בכוח הלב מחדש.

המדרש בספרי מדבר על נפשו של האדם, ומודה שאדם באשר הוא אדם – קשה לו לזוז ממקומו כאשר פוגעים בו. אך המדרש מבקש ללמד אותנו את דרכיו של הקב"ה, ולומר: נסו ללמוד ממידות הקב"ה למרות הקושי.

פרשת עקב ממשיכה את נאומו של משה רבנו לפני פרידתו מעם ישראל, שבו הוא חוזר על אירועים מרכזיים שעברו על בני ישראל.

ככל שמתעמקים בספר דברים, במעשיו של משה רבנו ובהנהגתו את עם ישראל, נראה שאפשר לקרוא לספר הזה גם בשם "ספר

לא מעט מהפרשנים דנו בשאלה מי כתב את ספר דברים? השאלה לא מתייחסת לכתיבה הטכנית כמובן, אלא האם משה כתב את הספר מדעתו או שהקב"ה ציווה עליו לכתוב את הספר בנבואה? בחלקו הראשון של המאמר טעמנו מהדעות שרואות במשה כמניע לכתיבת הספר, בחלק בחלק השני נגענו בדעות המתנגדות לכך. מאמר זה ידון בדעת רש"י כפי שפרשניו מבינים אותה.