פרשת וזאת הברכה

אומר משה לעם ישראל: ויהי בישורון מלך, אך למי כוונתו- האם לקב"ה או לעצמו? בעל הכלי יקר מסביר את הדברים לשני הכיוונים, ולגבי הנהגה בכלל.

מי הם העמים אותם הקב"ה חובב ומחבב? האם כוונת משה לבני ישראל או לאומות העולם? עיון בדברי הבכור שור מלמד עד כמה הפסוק קשור לתקופה בה אנו נמצאים.

התקווה היא הסיפור שעומד מאחורי פרשת 'וזאת הברכה'. אנו רגילים לראות בפרשה זו את סוף התורה, אך מסתבר שהדבר אינו ברור מאליו.

שמחת התורה באה לידי ביטוי בין היתר בקריאת הפרשה האחרונה בספר התורה, פרשת וזאת הברכה, ובהתחלת פרשת בראשית מיד עם סיומה.

בפרשת וזאת הברכה, הפרשה האחרונה בחמישה חומשי תורה, משה רבנו – אשר נמצא בשעותיו האחרונות ממש – עובר שבט שבט ומברך כל אחד בברכתו המיוחדת לו.

לפעמים ברגעים מורכבים, ובוודאי ברגעי משבר, צריך לזכור מה המהות שלנו ומה הפוטנציאל האמיתי הטבוע בנו. לאן בכוחנו כאומה וכחברה להגיע, גם אם לא רואים את זה עכשיו באופן בהיר וברור.

מדוע אנו בשמחת תורה מסיימים את קריאת התורה ומתחילים מיד בקריאתה שוב? מדוע לא להמשיך ולקרא את ספר יהושע?

מהו חג שמיני עצרת וכיצד הוא מתקשר לפרשת וזאת הברכה?