מוטי מלכא
בן מאה ועשרים שנה אנוכי היום
בתחילת פרשת וילך מדגישה התורה כי משה רבנו היה בן מאה ועשרים באותו היום, אך מדוע הדגשה זו נצרכת? ומה למדו ממנה בעלי המדרש?
המאמרים מוקדשים לעילוי נשמת חללי ונרצחי מלחמת חרבות הברזל
ולעילוי נשמת אליהו בן מזל
בתחילת פרשת וילך מדגישה התורה כי משה רבנו היה בן מאה ועשרים באותו היום, אך מדוע הדגשה זו נצרכת? ומה למדו ממנה בעלי המדרש?
הקצב של החיים משכיח מאיתנו לפעמים את הדבר החשוב באמת – מה אני משאיר כאן? איזו חותמת, איזו מורשת, ואיזו השפעה אנו משאירים בעולם.
מתי ניתנה התורה? אם נשאל אדם ממוצע את השאלה הזו, מן הסתם הוא יענה שהתורה ניתנה בחג השבועות או בהר סיני. אך פסוקים מפורשים בפרשת 'וילך' מלמדים שלא כך היה.
מהמדרש עולה כי היו שני אוהלים שנקראו אוהל מועד, האחד שימש כמרכז המשכן והשני נבנה מחוץ למחנה. באיזה מהם ניגלה הקב"ה אל משה ויהושע בפרשת וילך?
משה מצווה את יהושע: 'חזק ואמץ', ציווי שניתן להבינו בהקשר לתפקיד הצבאי שהולך למלא יהושע בחיי העם, אך לא כך מבין זאת בעל הכלי יקר.
הקב"ה ומשה מצווים את יהושוע להנהיג אך ניסוח הדברים שונה. המדרש מסביר את ההבדל בדרישה שדורש כל אחד מהם מיהושע, אך הם באמת מדובר בדרישות שונות?
ספר התורה של משה רבנו בקודש הקודשים בא להגיד לעם ישראל – תזכרו את התכלית. התכלית היא שהאור האלוקי של קודש הקודשים ישפיע על המציאות הגשמית של כל אחד ואחת מכם כל יום.
המדרש מלמד שמשה רבנו הגדול הכפיף עצמו בפני יהושע. ובכך משה מלמד איזו גדלות נפש, איזו עוצמה אדירה ואיזו ענווה צריך מנהיג.
משה רבנו מקדיש את שעותיו האחרונות להחדרת האמונה והביטחון בבני ישראל, מתוך הבנה שאחדותם מנצחת הכל, ושבכוחם להתמודד עם כל משבר רק כגוף אחד.
פרשת השבוע מאפשרת לנו להתחבר בכל שבוע אל הטקסט הקדום ומלא התוכן שמהווה את הבסיס לחיים היהודיים שלנו הן מבחינה היסטורית, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה ערכית, קריאה נעימה!
חז"ל אמרו שלא דיברה התורה אלא כלשון בני אדם, ובכך לא כיוונו רק לפן הלשוני – כמובן שהתורה מדברת בלשון שבני האדם יבינו, אלא שהתורה מדברת אל בני האדם: אל הצרכים שלהם, אל הפסיכולוגיה האנושית, ואל הקשיים האנושיים. היא מתקשרת עם מערכת החיים בעולם חומרי ועם המציאות האנושית ובכך היא רלוונטית לכל אדם באשר הוא.
במאמרים באתר ננסה לראות כיצד בפרשת השבוע בא דיבור זה לידי ביטוי במציאות החומרית והרוחנית שלנו, ננסה להוסיף מעט אל ים הפרשנות שכתבו הדורות הקודמים- אם על ידי ריכוז של דברי רבותינו הקדמונים ואם על ידי העלאת סברות חדשות לשאלות עתיקות.
שנזכה להגדיל תורה ,מוטי מלכא.
על התורה– מאגר מידע מכוונן, מלבד פרשות השבוע ומגוון רחב של מפרשים עליהם, ניתן למצוא במאגר ספרות חז"ל, גמרא ומשנה וספרות הלכתית. בנוסף המאגר מציע מגוון כלים למי שרוצה להעמיק ולחקור.
ספריא– מאגר ענק של ספרים ומקורות הן על פרשת השבוע והן על כלל עולם המחשבה היהודי.
hebrewbooks – מאגר ענק של ספרי קודש סרוקים וניתנים להורדה.
מאגר ספרות הקודש (אתר סנונית) – טקסטים של ספרי התנ"ך, ספרות חז"ל ומשנה תורה לרמב"ם.
תורת אמת (און ליין)- מאגר גדול של ספרי תורה, הלכה, חסידות ועוד.
דעת – ספריה וירטואלית – מגוון ספרים בתחומי היהדות.
DICTA – מאגר נהדר של כלים לעזרה בכתיבה כגון: נקדן, פיענוח ראשי תיבות, חיפוש בתנ"ך ובתלמוד ועוד.
פורטל הדף היומי– ניתן למצוא מילון ארמי עברי, פענוח ראשי תיבות, מושגים הלכתיים, מידע לגבי חכמי חז"ל ופוסקים ועוד.
דעת– מלבד מאגר המידע ניתן למצוא מגוון מערכי שיעורים ודפי עבודה, מילונים מקצועיים, כתבי עת ועוד.
מחלקי המים– אתר המרכז מאמרים ורעיונות מתוך עולם המדרש. מאפשר הכרה עם עולם המדרשים ופרשנותם.
משה התקין את ישראל שיהיו קוראים בתורה בשבתות ובימים טובים ובראשי חודשים ובחולו של מועד. בא עזרא והתקין לישראל שיהיו קוראים בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה (ירושלמי מגילה ד', א')
תקנת קריאת התורה היא קדומה ולאורך השנים חלו בה שינויים לא מעטים עד שהתקבע סדר הקריאה שאנו מכירים כיום. דוגמה לשינוי זה הוא מספר הפרשות המופיעות בתורה:
כידוע יש בתורה נ"ג פרשיות, וזאת הברכה קוראים לא בשבת נשארו לשבתות נ"ב פרשיות (סידור רס"ג)
לעומת זאת מניין הפרשות שאנו קוראים כיום הוא 54 (המותאם למספר השבתות בשנה מעוברת), חמישים ושלושה פרשות נקראות במהלך השנה כפרשת השבוע בשבת, ונוספת עליהן פרשת וזאת הברכה הנקראת בשמחת תורה. הסיבה להבדל המספרי הוא שבעוד שבזמן קדום פרשות ניצבים ו-וילך היו נחשבות פרשה אחת, אנו היום מחלקים אותן לשתי פרשות נפרדות.
עוד שינוי שחל בסדר קריאת פשרת השבוע הוא משך סבב הקריאה: המנהג הבבלי היה קריאה חד שנתית- הפרשות היו נקראות בסבב של שנה אחת, לעומת זאת המנהג הארץ ישראלי היה קריאה בסבב תלת שנתי ובו הפרשות היו מחולקות לסדרים והקריאה בפרשת השבוע התחלקה על פני שלוש שנים (ידוע על חלוקות ל 154, 167 ו- 141 סדרים או פרשיות). המנהג הארץ ישראלי לא התפשט, למרות שהיו מקומות בהם נשמר מנהג זה עד תחילת ימי הביניים (למשל במצרים בתקופת הרמב"ם), וכיום כולנו נוהגים בסדר הקריאה הבבלי שבו פרשות השבוע נקראות בסבב של שנה אחת.
פרשת השבוע מאפשרת לנו להתחבר בכל שבוע אל הטקסט הקדום ומלא התוכן שמהווה את הבסיס לחיים היהודיים שלנו הן מבחינה היסטורית, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה ערכית, קריאה נעימה!
