וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו

וּבְנֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר יֻלַּד לוֹ בְמִצְרַיִם נֶפֶשׁ שְׁנָיִם כׇּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים: וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גֹּשֶׁן: (בראשית מ"ז, כ"ז – כ"ח)

מספרת התורה שיעקב שלח את יהודה לפני המשפחה ראשון לארץ גושן. בעלי המדרש מתייחסים לשליחות זו משני כיוונים:

האחד- מבחינת מטרת השליחות, ומתייחס לכך המדרש רבה:

וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו – רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַחָא וְרַבִּי חֲנִינָא, חַד אָמַר לְהַתְקִין לוֹ בֵּית דִּירָה, וְחַד אָמַר לְהַתְקִין לוֹ בֵּית וַעַד שֶׁיְהֵא מוֹרֶה בוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה וְשֶׁיִּהְיוּ הַשְּׁבָטִים לוֹמְדִים בּוֹ…

בעלי המדרש מזהים בשליחות הכנה להגעת בני המשפחה למצרים, הכנה בשתי רמות: פיזית ורוחנית. התקנת דירה משמעותה ההכנה הפיזית לחיים במצרים, לעומת זאת התקנת בית ועד מלמדת על הכנה רוחנית. עם ישראל ובית יעקב אינם יכולים לחיות בכל מקום ולהתערבב עם כל עם, הם צריכים את המסגרת החברתית ששומרת על זהותם הפיזית- הדירה, והם צריכים את המסגרת החינוכית על מנת לשמור על זהותם הרוחנית- בית הועד. ולכן שלח יעקב את יהודה על מנת להכין את הקרקע והבסיס לשתי מסגרות אלו.

כיוון שני שבעלי המדרש התייחסו לשליחת יהודה היא מבחינת זהות הנשלח:

וְכָל אוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁהָיָה יוֹסֵף חוּץ לְאָבִיו, הָיָה בְּלִבּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁיְּהוּדָה הֲרָגוֹ. מִנַּיִן אַתָּה לָמֵד, מִבִּנְיָמִין, שֶׁכָּךְ אָמַר יְהוּדָה לְיוֹסֵף, כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר. כֵּיוָן שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עַל בִּנְיָמִין וְנִתְוַדַּע יוֹסֵף, נִמְצָא יְהוּדָה נָקִי מִכָּל אוֹתָן הַדְּבָרִים. הֱוֵי, וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם. לְכָךְ כְּתִיב: וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו (תנחומא).

מטרת השליחות היא אחת, אך ההחלטה את מי לשלוח לבצע אותה מלמדת על מעמדו של יהודה והשינוי שחל בדרך בה תפס אותו יעקב. המדרש מלמד שיעקב חשד ביהודה שהוא זה שהרג את יוסף, חשד זה כבר מבוסס על כך שיהודה נתפס כמנהיג האחים – מנהיגות שבאה לידי ביטוי בכך שיעקב הסכים לשלוח את בנימין אתו ובכך שהוא זה שפונה לדבר עם יוסף לאחר גניבת הגביע.

מנהיגות זו נתפסה על ידי יעקב בצורה שלילית- הָיָה בְּלִבּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁיְּהוּדָה הֲרָגוֹ, אולם עם הבשורה שיוסף חי מסתבר ליעקב שהחשד לא היה נכון, ולא רק זאת אלא שיהודה היה מוכן להישאר עבד במצרים בכדי לשחרר את בנימין. דבר זה מוביל לשינוי בהתייחסות של יעקב ליהודה, שינוי שמקבל ביטוי בשליחתו כנציג המשפחה למצרים.

יש במעשה יעקב ללמד אותנו שכאשר אנו בוחרים מקום חדש לעבור אליו- בין אם מדובר על מקום מגורים, מסגרת חינוכית או עבודה, צריך כמובן לשים לב שהמקום תואם את הציפייה הפיזית שלנו (הדירה מרווחת או שכר מתאים), אבל אסור לשכוח את הבדיקה הרוחנית- האם המקום תואם את הציפייה הרוחנית שלנו מעצמנו, האם הוא יכול לקדם או שחס וחלילה עלול לפגוע בנו ברמה הרוחנית? שליחת יהודה, בכיר האחים דווקא, מלמדת אותנו שבדיקה זו אינה יכולה להיעשות בדיעבד, אלא היא הדבר הראשון אותו יש לעשות.