פרשת דברים
ובדבר הזה אינכם מאמינים
משה רבנו מזכיר את הטובות של הקב"ה לעם ישראל, אבל מציין שלמרות זאת היה בהם חוסר אמונה: 'וּבַדָּבָר הַזֶּה אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בה' אֱלֹקֵיכֶם', אך לא ברור לאיזו חוסר אמונה משה מתכוון?
המאמרים מוקדשים לעילוי נשמת חללי ונרצחי מלחמת חרבות הברזל
ולעילוי נשמת אליהו בן מזל
משה רבנו מזכיר את הטובות של הקב"ה לעם ישראל, אבל מציין שלמרות זאת היה בהם חוסר אמונה: 'וּבַדָּבָר הַזֶּה אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בה' אֱלֹקֵיכֶם', אך לא ברור לאיזו חוסר אמונה משה מתכוון?
פרויקט הקריאה בתורה הוא חגיגה אמיתית של מורשת, מסורת ודיוק בלשון הקודש. הקריאה בתורה היא לא רק מצווה, אלא גם חוויה שמחברת אותנו לשורשים העמוקים של העם היהודי. כאן תוכלו להאזין לקריאת פרשת דברים בשני
מדוע חשוב לציין כנקודת זמן את העובדה שמשה עומד ומדבר עם בני ישראל אחרי שהוא מנצח את סיחון ואת עוג? מה מידע זה מוסיף לנו ומדוע הוא רלוונטי?
מה המשותף לכלל השינויים שיש בין התיאורים בספר דברים לבין תיאור אותם אירועים במקומות אחרים בתורה, ומדוע משה נותן ממקד את תפקיד העם באירועים?
כחלק מהאיסור להילחם עימם ונתינת נחלת עולם לבני לוט ואדום, מספרת לנו התורה על ההיסטוריה הצבאית של עמים אלו, אך מה הטעם הסיפור זה? מה יש לנו ללמוד מהתיאור?
בפרשת דברים מזכיר משה לבני ישראל שכאשר ביקש למנות שופטים – 'וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם', דבר שנעשה הרבה לפני מינוי יהושע. קידמה זו מלמדת על חשיבותה של החברה בעם ישראל.
בפרשת דברים משה רבנו מכוון את העם כיצד שלא להגיע למצב החברתי אשר הביא על עם ישראל את החורבן ובכך פרשת דברים היא המענה להפטרת חזון.
בהורדת התורה מן השמים אל הארץ חכמים הבינו שכדי לקיים באופן אמיתי את הנדרים וההתחייבויות שלנו, לעתים אנו נדרשים להתיר אותן.
פרשת דברים פותחת את הספר האחרון בחמישה חומשי תורה, ספר "משנה תורה". ספר זה כולל חזרה על המצוות הרלוונטיות לעם ישראל לפני כניסתם לארץ, חידוש של מעט מצוות שטרם נאמרו ותיאור האירועים המרכזים שחוו בני
לשם מה מדגיש משה רבנו לשופטים את הציווי "שמוע בין אחיכם", הרי אי אפשר לשפוט בין שני צדדים מבלי לשמוע אותם? מה המשמעות של ציווי זה?
לא מעט מהפרשנים דנו בשאלה מי כתב את ספר דברים? השאלה לא מתייחסת לכתיבה הטכנית כמובן, אלא האם משה כתב את הספר מדעתו או שהקב"ה ציווה עליו לכתוב את הספר בנבואה? בחלקו הראשון של המאמר
תחילת ספר דברים, על פי המדרש, עוסק בתוכחת משה לבני ישראל, ננסה לראות כיצד בעל הכלי יקר הבין למי נאמרו התוכחות? ומה הייתה מטרת התוכחות?
לא מעט מהפרשנים דנו בשאלה מי כתב את ספר דברים? השאלה לא מתייחסת לכתיבה הטכנית כמובן, אלא האם משה כתב את הספר מדעתו או שהקב"ה ציווה עליו לכתוב את הספר בנבואה? בחלקו הראשון של המאמר
לא מעט מהפרשנים דנו בשאלה מי כתב את ספר דברים? השאלה לא מתייחסת לכתיבה הטכנית כמובן, אלא לשאלה האם משה כתב את הספר מדעתו או שהקב"ה ציווה עליו לכתוב את הספר בנבואה? ננסה בשני מאמרים
כיצד ניתן להבין את הנושאים שבהם פותח משה את נאומו בפרשת דברים? האם לא היה ראוי לפתוח את הספר בסיפור יציאת מצרים או מעמד הר סיני?
בפרשת דברים מתאר משה את המפגש של בני ישראל עם בני עשיו, ועל הציווי של הקב"ה שלא לפגוע בבני עשיו ובארצם, ועולה השאלה – למה לא כבשו בני ישראל את הר שעיר ונחלת עשיו?
פרשת השבוע מאפשרת לנו להתחבר בכל שבוע אל הטקסט הקדום ומלא התוכן שמהווה את הבסיס לחיים היהודיים שלנו הן מבחינה היסטורית, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה ערכית, קריאה נעימה!
חז"ל אמרו שלא דיברה התורה אלא כלשון בני אדם, ובכך לא כיוונו רק לפן הלשוני – כמובן שהתורה מדברת בלשון שבני האדם יבינו, אלא שהתורה מדברת אל בני האדם: אל הצרכים שלהם, אל הפסיכולוגיה האנושית, ואל הקשיים האנושיים. היא מתקשרת עם מערכת החיים בעולם חומרי ועם המציאות האנושית ובכך היא רלוונטית לכל אדם באשר הוא.
במאמרים באתר ננסה לראות כיצד בפרשת השבוע בא דיבור זה לידי ביטוי במציאות החומרית והרוחנית שלנו, ננסה להוסיף מעט אל ים הפרשנות שכתבו הדורות הקודמים- אם על ידי ריכוז של דברי רבותינו הקדמונים ואם על ידי העלאת סברות חדשות לשאלות עתיקות.
שנזכה להגדיל תורה, מוטי מלכא.
על התורה– מאגר מידע מכוונן, מלבד פרשות השבוע ומגוון רחב של מפרשים עליהם, ניתן למצוא במאגר ספרות חז"ל, גמרא ומשנה וספרות הלכתית. בנוסף המאגר מציע מגוון כלים למי שרוצה להעמיק ולחקור.
ספריא– מאגר ענק של ספרים ומקורות הן על פרשת השבוע והן על כלל עולם המחשבה היהודי.
hebrewbooks – מאגר ענק של ספרי קודש סרוקים וניתנים להורדה.
מאגר ספרות הקודש (אתר סנונית) – טקסטים של ספרי התנ"ך, ספרות חז"ל ומשנה תורה לרמב"ם.
תורת אמת (און ליין)- מאגר גדול של ספרי תורה, הלכה, חסידות ועוד.
דעת – ספריה וירטואלית – מגוון ספרים בתחומי היהדות.
DICTA – מאגר נהדר של כלים לעזרה בכתיבה כגון: נקדן, פיענוח ראשי תיבות, חיפוש בתנ"ך ובתלמוד ועוד.
פורטל הדף היומי– ניתן למצוא מילון ארמי עברי, פענוח ראשי תיבות, מושגים הלכתיים, מידע לגבי חכמי חז"ל ופוסקים ועוד.
דעת– מלבד מאגר המידע ניתן למצוא מגוון מערכי שיעורים ודפי עבודה, מילונים מקצועיים, כתבי עת ועוד.
מחלקי המים– אתר המרכז מאמרים ורעיונות מתוך עולם המדרש. מאפשר הכרה עם עולם המדרשים ופרשנותם.
משה התקין את ישראל שיהיו קוראים בתורה בשבתות ובימים טובים ובראשי חודשים ובחולו של מועד. בא עזרא והתקין לישראל שיהיו קוראים בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה (ירושלמי מגילה ד', א')
תקנת קריאת התורה היא קדומה ולאורך השנים חלו בה שינויים לא מעטים עד שהתקבע סדר הקריאה שאנו מכירים כיום. דוגמה לשינוי זה הוא מספר הפרשות המופיעות בתורה:
כידוע יש בתורה נ"ג פרשיות, וזאת הברכה קוראים לא בשבת נשארו לשבתות נ"ב פרשיות (סידור רס"ג)
לעומת זאת מניין הפרשות שאנו קוראים כיום הוא 54 (המותאם למספר השבתות בשנה מעוברת), חמישים ושלושה פרשות נקראות במהלך השנה כפרשת השבוע בשבת, ונוספת עליהן פרשת וזאת הברכה הנקראת בשמחת תורה. הסיבה להבדל המספרי הוא שבעוד שבזמן קדום פרשות ניצבים ו-וילך היו נחשבות פרשה אחת, אנו היום מחלקים אותן לשתי פרשות נפרדות.
עוד שינוי שחל בסדר קריאת פשרת השבוע הוא משך סבב הקריאה: המנהג הבבלי היה קריאה חד שנתית- הפרשות היו נקראות בסבב של שנה אחת, לעומת זאת המנהג הארץ ישראלי היה קריאה בסבב תלת שנתי ובו הפרשות היו מחולקות לסדרים והקריאה בפרשת השבוע התחלקה על פני שלוש שנים (ידוע על חלוקות ל 154, 167 ו- 141 סדרים או פרשיות). המנהג הארץ ישראלי לא התפשט, למרות שהיו מקומות בהם נשמר מנהג זה עד תחילת ימי הביניים (למשל במצרים בתקופת הרמב"ם), וכיום כולנו נוהגים בסדר הקריאה הבבלי שבו פרשות השבוע נקראות בסבב של שנה אחת.
פרשת השבוע מאפשרת לנו להתחבר בכל שבוע אל הטקסט הקדום ומלא התוכן שמהווה את הבסיס לחיים היהודיים שלנו הן מבחינה היסטורית, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה ערכית, קריאה נעימה!
פרשת פסח שני, על פי המפרשים, הייתה ראויה להיאמר בתחילת ספר במדבר, אולם לא נאמרה שם משום שהיא מלמדת גנות על ישראל, אך לא ברור מהי הגנות המתבטאת במעשה פסח שני?
התורה מלמדת שבני ישראל נוסעים וחונים על פי ה', אם כך, למה מצווה משה בכל נסיעה וחניה "קומה ה'" ו- "שובה ה'" ? מה המשמעות הציווי והתפילה הזו?
בסיומה של פרשת בהעלותך, מתארת התורה את חטא מרים ואהרון אשר מדברים אודות האישה הכושית שלקח משה לאישה. מיהי האישה? ומה היה חטאם של מרים ואהרון?
אחריותה של מנהיגות היא להפוך ממנהיגות משרתת למנהיגות מנווטת. את המסר הזה קיבל אהרן בראשית הפרשה ואותו גם למד משה בסופה.
בפרשת בהעלותך מתוארת הקדשת הלויים לעבודה בקודש, ובתוך כך מסופר על הנפת הלויים. נעיין בדברי הבכור שור השואל מדוע הונפו הלויים פעמיים?
הקדשת הלווים המתוארת בפרשה באה לאחר הבחירה בהם לשרת בקודש במשכן. נעיין בסיבות להקדשה זו ובפרטי המעמד כפי שמתואר בתורה. להדפסה תוכן עניינים על הקדשת
שואלים הדרשנים מדוע נסמכה פרשת המנורה, הפותחת את פרשת בהעלותך, לפרשת הנשיאים שבה מסיימת פרשת נשא והאם ישנו רעיון המקשר שתי פרשיות אלו זו לזו?
אפילו משה רבנו צריך מנהיגים לידו, שייכנסו תחת לאלונקה לשאת את עם ישראל. לשאת משא של עם זה לא דבר פשוט בכלל, לא בימי משה ולא היום.
השראת רוח הקודש על הזקנים הייתה על פי צו ה'. אם כך, מה ייחודי במעשיהם של אלדד ומידד, ומה גרם ליהושע לרוץ למשה רבנו ולספר לו על כך?
יתרו מדייק ומבקש חיבור מהותי לעם ישראל, ללב ולנשמה שלהם. הוא לא מבקש כבוד, נכסים או גינוני כבוד. הוא לא מבקש משרדים מפוארים ולא מבקש עוזרים, מזכירות ורכב שרד. הוא מבקש מהות. הוא מבקש לעשות משהו אמיתי למען עם ישראל.
פרשת בהעלותך פותחת בציווי לאהרון להדליק נר תמיד במשכן ובבית המקדש. מה מטרת הדלקת הנר? הרי הקב"ה לא צריך לאורו! ולצערנו אין לנו כיום לא מקדש ולא כהן בעבודתו, ולכן אפשר להוסיף ולשאול- מהי חשיבות הציווי לימינו?
פרשת בהעלותך מספרת על יציאתם לדרך של בני ישראל, ובתוך כך גם על השיח שבין משה ליתרו, שיח שממנו למד הכלי יקר על מידת דבקותו של יתרו בקב"ה.
פרשה פותחת בציווי לאהרון להדליק נר תמיד במשכן ובבית המקדש. ברור כי הקב"ה אינו צריך לאור המנורה, ולכן נשאלת השאלה- מה מטרת הדלקת הנר?
