אבי כהן סקלי

לאחר ששמע משה את תלונות קרח ועדתו, נראה היה שהוא צריך לטפל בכך מיד. אבל משה בחר שלא. הוא דוחה זאת לבוקר. ועולה השאלה- מדוע?

בני קרח בחרו לברוח מהשנאה, אף שהיה זה נגד הצעד של אביהם. בני קרח לא פחדו מהאמת, וברגע שהבינו שבסיס המחלוקת הוא שנאה, הם הרהורי תשובה וברחו.

התורה מספרת על עונשם של המרגלים שחטאו שהם נענשו במגיפה. ביחס לכלב ויהושע מדגישה התורה שהם נותרו בחיים, למה נוספת הדגשה זו אם ברור שלא חטאו?

מה הביא את יהושע בן נון ואת כלב לעמוד על האמת ולהתנגד לשאר המרגלים? לעמוד מנגד ולזכות בכניסה לארץ ישראל, ומהיכן הכוחות האדירים הללו?

איך עשרת המרגלים מגיעים למצב שבו הם לא רק מקטינים את עצמם, אלא גם מפרשים את תפיסת האחר אותם בקטנות שכזו ובחוסר אמונה?

פרשת שלח-לך היא אולי הפרשה המובהקת ביותר שמראה לנו מה קורה כאשר לא מפנימים אירועים וממשיכים כרגיל לאירוע הבא.

התורה מלמדת שבני ישראל נוסעים וחונים על פי ה', אם כך, למה מצווה משה בכל נסיעה וחניה "קומה ה'" ו- "שובה ה'" ? מה המשמעות הציווי והתפילה הזו?

אפילו משה רבנו צריך מנהיגים לידו, שייכנסו תחת לאלונקה לשאת את עם ישראל. לשאת משא של עם זה לא דבר פשוט בכלל, לא בימי משה ולא היום.

השראת רוח הקודש על הזקנים הייתה על פי צו ה'. אם כך, מה ייחודי במעשיהם של אלדד ומידד, ומה גרם ליהושע לרוץ למשה רבנו ולספר לו על כך?

יתרו מדייק ומבקש חיבור מהותי לעם ישראל, ללב ולנשמה שלהם. הוא לא מבקש כבוד, נכסים או גינוני כבוד. הוא לא מבקש משרדים מפוארים ולא מבקש עוזרים, מזכירות ורכב שרד. הוא מבקש מהות. הוא מבקש לעשות משהו אמיתי למען עם ישראל.

מדוע התורה מקדימה את בני קהת לבני גרשון בתיאור עבודת בני לוי? ומדוע אצל בני מררי לא נאמרה נשיאת ראש – שכן נאמרה אצל בני גרשון וקהת?

למה בוחרת התורה להרחיק מן המחנות דווקא את הטמאים בצרעת והזבים, ולא את שאר הטמאים? כמו כן, מדוע קיים שוני באופן ההרחקה מן המחנות?